החלפת שתלים בשיניים היא טיפול לא טריוויאלי שמתפתח כל הזמן בעקבות העובדה שטיפולי השתלות השיניים הפכו שכיחים כל כך בשני העשורים האחרונים.
בעשורים האחרונים, תחום השתלות השיניים עבר מהפכה טכנולוגית מרשימה. ממצב בו אובדן שיניים היה בלתי הפיך, הגענו לעידן בו השתלים הדנטליים מציעים פתרון משקם מושלם כמעט – הן מבחינה תפקודית והן מבחינה אסתטית. עם זאת, למרות שיעורי ההצלחה הגבוהים (85-95% לאחר 10 שנים), השתלים אינם חסינים מכישלון.
נתונים עדכניים מראים כי כ-5-10% מהשתלים הדנטליים יזדקקו להחלפה במהלך חיי המטופל. חלקם בשנים הראשונות עקב אי-קליטה, וחלקם לאחר שנים רבות עקב בעיות כרוניות. בישראל לבדה, מבוצעים מדי שנה אלפי הליכי חידוש שתלים – מספר שנמצא במגמת עלייה עקב התרחבות השימוש בשתלים בעשורים האחרונים.
אבל, חידוש השתלות שיניים, שכולל כמובן החלפת שתלים בשיניים, הוא הליך שונה מהותית מהשתלה ראשונית, המציב אתגרים ייחודיים הן בפני הרופא והן בפני המטופל. נסקור את הסיבות לכישלון שתלים, נפרט את שלבי תהליך החידוש, ונציג את הפתרונות המתקדמים ביותר הקיימים כיום בתחום – כולל אלו המיועדים למקרים המורכבים ביותר.

החלפת שתלים בשיניים אינה דומה להשתלה ראשונה
מתי נדרשת החלפת שתלים בשיניים?
כישלון ראשוני של השתל (כישלון מוקדם)
השלב הקריטי ביותר בתהליך ההשתלה הוא האוסאואינטגרציה – התמזגות השתל עם העצם. כאשר תהליך זה נכשל, השתל נשאר רופף ולא יכול לשמש כעוגן לשיקום. מחקרים מראים כי כ-2-4% מהשתלים נכשלים בשלב זה, לרוב בתוך 3-6 חודשים מההשתלה.
הסיבות לכישלון מוקדם מגוונות:
- עומס מוקדם מדי על השתל (העמסה לפני סיום תהליך האוסאואינטגרציה)
- איכות עצם ירודה או כמות עצם לא מספקת
- טכניקה כירורגית לא מיטבית
- חימום יתר של העצם במהלך הקדיחה
- זיהום מוקדם באתר ההשתלה
- מצבים רפואיים המשפיעים על ריפוי העצם (כגון סוכרת לא מאוזנת או טיפולי הקרנות באזור הראש והצוואר)
דלקת סביב השתל – פרי-אימפלנטיטיס (כישלון מאוחר)
פרי-אימפלנטיטיס הינה הסיבה העיקרית לכישלון מאוחר של שתלים. זוהי דלקת כרונית דומה לדלקת חניכיים (פריודונטיטיס), אך מתרחשת סביב שתלים במקום סביב שיניים טבעיות. הדלקת מתחילה ברקמות הרכות (מוקוסיטיס) ובהעדר טיפול מתקדמת לעצם, גורמת לספיגתה וליצירת "כיסים" עמוקים סביב השתל.
מחקרים עדכניים מראים כי כ-20% מהמטופלים עם שתלים יפתחו פרי-אימפלנטיטיס תוך 5-10 שנים. גורמי הסיכון העיקריים כוללים:
- היגיינה אוראלית לקויה
- היסטוריה של מחלת חניכיים
- עישון
- סוכרת לא מאוזנת
- תכנון פרותטי לקוי המקשה על ניקוי
- העדר רצועת חניכיים קרטינית מסביב לשתל
שבר בשתל
למרות שטיטניום הוא חומר חזק ביותר, שתלים עשויים להישבר במקרים מסוימים. שברים עלולים להתרחש ב:
- גוף השתל עצמו (נדיר מאוד, פחות מ-1% מהמקרים)
- בורג החיבור בין השתל למבנה (שכיח יותר, כ-3-5% מהמקרים)
- המבנה עצמו (תלוי בחומר ממנו עשוי המבנה)
הסיבות העיקריות לשברים:
- ברוקסיזם (חריקת שיניים) לא מטופל
- עומס אוקלוזלי מופרז על שתל בודד
- תכנון ביומכני לקוי של השיקום
- שתל דק מדי ביחס לעומס
- פגם בייצור השתל (נדיר מאוד)
נסיגת חניכיים ובעיות אסתטיות
בעיות אסתטיות מהוות סיבה משמעותית לחידוש שתלים, במיוחד באזורים קדמיים. הבעיות הנפוצות ביותר:
- חשיפת צוואר השתל בעקבות נסיגת חניכיים
- אובדן פטמית חניכיים (פפילות) בין שתלים סמוכים
- אי-התאמה בין צבע החניכיים סביב השתל לחניכיים הטבעיות
- מיקום לא מיטבי של השתל מבחינה אסתטית
מחקרים אחרונים מראים כי כ-7-9% מההחלפות מתבצעות מסיבות אסתטיות בלבד, במיוחד באזור הקדמי של הפה.
ספיגה עצמית של העצם
גם ללא דלקת, העצם סביב השתל עשויה להיספג לאורך זמן. תופעה זו מכונה "ריבאונד מודלינג" והיא קשורה להעדר הלחץ הפיזיולוגי שמפעיל שורש טבעי על העצם הסובבת. הספיגה בשנה הראשונה יכולה להגיע ל-0.5-1.5 מ"מ, ואחר כך כ-0.1 מ"מ לשנה. בטווח הארוך, ספיגה זו עלולה לסכן את יציבות השתל.
החלפת שתלים בשיניים – שלב אחרי שלב
חידוש שתלים דנטליים הוא תהליך מורכב הכולל שבעה שלבים מרכזיים:
אבחון מקיף ותכנון פרטני
תהליך חידוש שתלים מתחיל באבחון מדויק של הסיבה לכישלון השתל המקורי. זהו שלב קריטי, שכן הבנת הגורמים לכישלון מאפשרת מניעת הישנותם.

אבחון CT לפני החלפת שתלים בשיניים
הבדיקות המומלצות כוללות:
- צילום CBCT תלת-ממדי להערכת כמות ואיכות העצם הנותרת
- בדיקה קלינית מקיפה של הרקמות הרכות והקשות
- בדיקה אוקלוזלית (מנשך) לזיהוי עומסים חריגים
- בדיקת היגיינה אוראלית והרגלי המטופל
- בדיקת הרקע הרפואי המלא
כבר בשלב זה מתבצע תיאום ציפיות מקיף עם המטופל לגבי משך הטיפול, הסיכויים, הסיכונים והעלויות. לעתים קרובות, הטיפול יהיה יקר ומורכב יותר מההשתלה המקורית.
הסרת השתל הכושל
הוצאת שתל דורשת מיומנות גבוהה ושימוש בטכניקה עדינה כדי לשמר מקסימום עצם. הפרוצדורה מתבצעת בהרדמה מקומית, ובמקרים מורכבים – בטשטוש או הרדמה כללית.
ההוצאה נעשית בכמה טכניקות אפשריות:
- שימוש במפתחות נגדיים מיוחדים (Counter-torque devices)
- שימוש בכלי אולטרסוניק לשבירת האוסאואינטגרציה
- במקרים מורכבים – הוצאה בטכניקת טרפינציה (קידוח סביב השתל)
חשוב לציין שאופן ההוצאה משפיע משמעותית על כמות העצם שתישמר, ובהתאם – על הסיכוי להצלחת השתל החדש.
ניקוי וטיפול באזור
לאחר הוצאת השתל, מתבצע ניקוי יסודי של האתר:
- הסרת כל הרקמה הגרנולומטית
- קירטאז' (גירוד) של דפנות החלל
- שטיפה אנטיספטית (כגון כלורהקסידין)
- במקרים של זיהום פעיל – מתן אנטיביוטיקה סיסטמית
חשוב במיוחד להסיר את הרובד החיידקי המצוי על פני שטח העצם החשופה, שכן חיידקים אלו עלולים לסכן את השתל החדש.
שיקום עצם (אוגמנטציה)
ברוב המקרים של כישלון שתל, קיים חוסר בעצם שדורש טיפול. אפשרויות השיקום כוללות:
שימוש בעצם עצמית (אוטוגנית):
- מהאזור הסמוך (לרוב מאזור הראמוס או הסימפיזיס בלסת)
- במקרים קיצוניים – מאזורים מרוחקים יותר (אגן, טיביה)
- יתרון: פוטנציאל ריפוי מעולה, שילוב מהיר ופחות תגובות דחייה
- חיסרון: כמות מוגבלת, מצריך אתר תורם נוסף
חומרי השתלה אלוגנים (ממקור אנושי):
- עצם אנושית מעובדת
- זמינות גבוהה ללא צורך באתר תורם נוסף
חומרים קסנוגניים (ממקור חי לא-אנושי):
- לרוב ממקור בקר או חזירי
- עוברים עיבוד מקיף להסרת המרכיבים האורגניים
- יציבים לאורך זמן וסופגים פחות
חומרים סינתטיים:
- הידרוקסיאפטיט, טריקלצים פוספט ועוד
- יתרון: זמינות גבוהה, ללא סיכון להעברת מחלות
- חיסרון: יכולת הרגנרציה נמוכה יותר
תהליך בניית עצם דורש לרוב תקופת המתנה של 4-9 חודשים לפני השתלת השתל החדש.

תכנון החלפת השתלים נעשה בהדמיית תלת מימד ממוחשבת
השתלת שתל חדש
לאחר שיקום העצם, מתבצעת השתלת השתל החדש. במקרים נדירים, כאשר האתר בריא לחלוטין וכמות העצם מספקת, ניתן לבצע "השתלה מיידית" – הוצאת השתל הישן והחדרת חדש באותו ביקור.
בבחירת השתל החדש יש להתחשב בגורמים הבאים:
- סוג השתל – כיום מקובל להשתמש בשתלים בעלי מרקם משטח מחוספס ומיקרו-חירוץ המשפר את האוסאואינטגרציה
- קוטר השתל – בדרך כלל רחב יותר מהשתל המקורי כדי להבטיח יציבות
- אורך השתל – תלוי בכמות העצם הזמינה
- מיקום וזווית – לעתים שונים מהשתל המקורי כדי להימנע מאזורים בעייתיים
תקופת המתנה (אוסאואינטגרציה)
לאחר השתלת השתל החדש, מתחיל תהליך האוסאואינטגרציה. במקרים של חידוש שתלים, נדרשת לרוב תקופת המתנה ארוכה יותר – בין 3 ל-6 חודשים.
גורמים המשפיעים על משך ההמתנה:
- איכות העצם (צפיפות)
- כמות העצם שנבנתה והאם יש שימוש בחומרי השתלה
- מצבו הבריאותי של המטופל
- סוג השתל (מרקם המשטח)
- מידת היציבות הראשונית שהושגה
במהלך תקופה זו חשוב לבצע מעקב קפדני, הימנעות מעומס על אזור השתל, והקפדה על היגיינה אוראלית מיטבית.
שיקום הפה על גבי שתלים
השלב האחרון בתהליך הוא שיקום הפה על גבי השתלים – הרכבת מבנה וכתר או גשר על השתל. בחידוש שתלים, שלב זה דורש תשומת לב מיוחדת:
- תכנון ביומכני קפדני – להימנעות מעומסים מופרזים
- תכנון אסתטי מוקפד – במיוחד באזורים קדמיים
- בחירת חומרים מתאימים – לעתים מומלץ שימוש בחומרים גמישים יותר (כגון זירקוניה היברידית)
- גישה לניקוי – עיצוב המאפשר תחזוקה היגיינית נוחה
למה החלפת שתלים בשיניים מורכבת יותר מהשתלה ראשונית?
חידוש שתלים מציב מספר אתגרים ייחודיים שאינם קיימים בהשתלה ראשונית:
איכות וכמות עצם ירודה
הגורם המשמעותי ביותר המקשה על חידוש שתלים הוא אובדן העצם. הוצאת שתל תמיד כרוכה באובדן עצם נוסף, וכאשר הסיבה לכישלון הייתה פרי-אימפלנטיטיס, כמות העצם שנותרה קטנה משמעותית.
סטטיסטיקה מראה כי כ-50-80% מהמקרים של חידוש שתלים דורשים הליכי בניית עצם משמעותיים. אובדן העצם מגביל את האפשרויות לגבי מיקום, גודל וסוג השתל החדש.
שינויים אנטומיים ורקמתיים
לאחר כישלון שתל, המבנה האנטומי של האזור משתנה:
- רקמות צלקתיות שמקשות על חדירת כלי דם חדשים
- מרקם רקמות רך פחות אלסטי ופחות עשיר בכלי דם
- שינויים בקונטור הרכס האלבאולרי
- לעיתים קרובות אובדן של חניכיים קרטיניות סביב אזור השתל
מורכבות כירורגית ופרותטית
החלפת שתלים בשיניים דורשת מיומנות כירורגית גבוהה יותר:
- טכניקות הוצאת שתל עם מינימום נזק לעצם
- ביצוע הליכי בניית עצם מורכבים
- התמודדות עם אנטומיה שונה מהטבעית
- התמודדות עם רקמות מצולקות
מבחינה אסתטית, השיקום לאחר חידוש שתל מציב אתגרים אסתטיים ייחודיים, במיוחד באזורים קדמיים.

שיקום על גבי שתלים דורשת מעבדת שיניים מתקדמת כדי לקבל תוצאות אסתטיות
היבטים פסיכולוגיים
כישלון שתל יוצר לעתים קרובות חוויה טראומטית למטופל, הן בהיבט הכלכלי והן בהיבט הרגשי. מטופלים אלו לעתים קרובות חוששים מכישלון נוסף, מה שמקשה על ניהול ציפיות ועל שיתוף הפעולה.
סיכויי הצלחה נמוכים יותר
למרות ההתקדמות הטכנולוגית, סיכויי ההצלחה של שתלים חוזרים נמוכים בכ-10-15% לעומת שתלים ראשוניים:
- שתלים ראשוניים: 95-98% הצלחה אחרי 5 שנים
- שתלים חוזרים: 80-85% הצלחה אחרי 5 שנים
פתרונות מתקדמים של החלפת שתלים בשיניים במקרים מורכבים
בשנים האחרונות, התפתחו פתרונות מתקדמים המאפשרים חידוש שתלים גם במקרים מורכבים במיוחד:
שתלים זיגומטיים
פתרון פורץ דרך למקרים של אובדן עצם קיצוני בלסת העליונה, שבעבר היו נחשבים לבלתי פתירים:
- עיקרון הפעולה: שתלים ארוכים במיוחד (35-55 מ"מ) המעוגנים בעצם הזיגומטית (עצם הלחי) במקום בעצם הלסת
- יתרונות: פתרון ללא צורך בבניית עצם, אפשרות לשיקום מיידי, מתאים למטופלים שאינם מתאימים לתהליכים ממושכים
- חסרונות: מורכבות כירורגית, זמינות מוגבלת, עלות גבוהה
- שיעורי הצלחה: מחקרים מראים הצלחה של 95% לאחר 10 שנים במרכזים מתמחים
השתלים הזיגומטיים יכולים להיות משולבים עם שתלים קונבנציונליים באזורים בהם עדיין קיימת עצם מספקת, או כפתרון יחיד במקרים קיצוניים.
שתלים בזווית (All-on-4 / All-on-6)
שיטה המאפשרת שיקום קבוע של לסת שלמה על מספר מצומצם של שתלים, תוך עקיפת אזורים בעייתיים:
- עיקרון הפעולה: שתלים קדמיים ישרים ושתלים אחוריים בזווית של עד 45 מעלות
- יתרונות: הימנעות מאזורים בעייתיים (כגון הסינוס), אפשרות לשיקום מיידי, מינימום שתלים
- התאמה: מתאימה במיוחד למקרים של אובדן עצם באזורים האחוריים של הלסת העליונה והתחתונה
- שיעורי הצלחה: מעל 95% לאחר 5 שנים במטופלים מתאימים
מיני-שתלים וטכניקות מתקדמות
במקרים בהם הרוחב של העצם מוגבל, ניתן להשתמש במיני-שתלים או בטכניקות מיוחדות:
- מיני-שתלים (קוטר 3 מ"מ או פחות): מתאימים ללסתות צרות מאוד
- דחיסת עצם (Bone Condensing): טכניקה לעיבוי עצם רכה במקום קדיחה
- הרחבת רכס (Ridge Expansion): פתיחה הדרגתית של רכס צר
- שתלים צרים (Narrow Implants): שתלים בקוטר 3-3.5 מ"מ בעלי חוזק מכני גבוה
שתלים עוקפי אנטומיה
טכניקות ייחודיות לעקיפת מבנים אנטומיים מגבילים:
- שתלים פטריגואידיים: עיגון בעצם הפטריגואיד בחלק האחורי של הלסת העליונה (מאחורי הסינוס)
- שתלים נזאליים: עיגון בעצמות האף, מאפשר שיקום קדמי ללא בניית עצם
- שתלים טרנס-סינוסליים: חודרים דרך הסינוס תוך שמירה על הממברנה
הגישה המודרנית של החלפת שתלים בשיניים
חידוש שתלים אינו משימה פשוטה, אך הפתרונות המתקדמים הקיימים כיום מאפשרים שיקום מוצלח גם במקרים מורכבים.
לכן, אם חיפשת השתלת שיניים בצפון או החלפת שתלים בשיניים עם הפתרונות המתקדמים ביותר, כדאי שנדבר
אוסטאופורוזיס או דלדול עצם משפיעה בעיקר על נשים בגיל המעבר, אך יכולה להשפיע גם על גברים. המחלה פוגעת בעצמות הגוף וגורמת להן לעבור דלדול ולאבד מצפיפותן – כולל עצם הלסת. מטופלים שצריכים לעבור השתלת שיניים, אך סובלים מדלדול ומחסור משמעותי בעצם הלסת, לא יכולים לעבור השתלת שיניים רגילה. החדשות הטובות הן שיש לכך פתרון מצוין. כל זאת ועוד בשורות הבאות.
מה זה אוסטאופורוזיס?
אוסטאופורוזיס היא מחלה שבה רקמת העצם מתדלדלת ונחלשת. נשים המתמודדות עם אוסטאופורוזיס נמצאות בסיכון מוגבר לסבול משברים בעצמות שונות בגוף. כמה מהשברים הנפוצים ביותר מתרחשים בעצמות עמוד השדרה, הירכיים ושורש כף היד. עצם הלסת נמצאת גם היא בסיכון – כמו כל עצם אחרת בגוף. כתוצאה מכך צפיפותה תצטמצם ותפחת, מה שעשוי להוביל להתנדנדות שיניים ולאובדן שיניים. נמצא שנשים עם אוסטאופורוזיס נמצאות בסיכון גבוה פי 3 לחוות אובדן שיניים מאשר נשים שאינן סובלות מהמחלה.
שתלים זיגומטיים – השתלת שיניים למחוסרי עצם – הפתרון לסובלים מאוסטאופורוזיס
מטופלים שסובלים מדלדול בעצם הלסת יכולים לעבור השתלת שיניים מוצלחת ללא כל בעיה. בעבר האופציה היחידה הייתה להרכיב את השתלים הדנטליים על עצת הלסת, אך כיום ניתן להרכיב שתלים גם על עצם הלחי, הנקראת גם עצם הזיגומה. שתלים אלו נקראים שתלים זיגומטיים, על שם העצם עליה הם מורכבים. הם עשויים מטיטניום והם בעלי 2 תבריגים – אחד מיועד לחיבור לעצם הלחי, והשני מיועד לחיבור לכתר השן.
שתלים אלו ארוכים יותר משתלים אחרים ומאפשרים גם לאנשים המתמודדים עם אוסטאופורוזיס ודלדול בעצם הלסת לעבור השתלת שיניים. באופן זה ניתן למעשה לעקוף את הבעיה ולהתגבר עליה, ולבצע השתלת שיניים באמצעות שימוש בשתלים זיגומטיים. מדובר בהליך רפואי מורכב יותר, לכן רק רופא שיניים מיומן יוכל לבצע אותו באופן מדויק. חשוב לגשת בפרט לרופא המתמחה בהשתלת שתלים זיגומטיים ובעל ניסיון רב בכך. יש לדעת שאמנם מדובר בהליך מורכב יותר, אך בכל זאת ניתן לבצע באמצעותו השתלת שיניים.

אוסטאופורוזיס – שתלים זיגומטיים
השתלת שיניים איכותית באמצעות שתלים זיגומטיים
להשתלת שיניים באמצעות שתלים זיגומטיים יש מספר יתרונות. בנוסף לאפשרות המבורכת לעבור השתלת שיניים איכותית למרות מחסור משמעותי בעצם הלסת – מדובר בהשתלת שיניים יציבה במיוחד. השיניים החדשות ישמשו אתכם שנים רבות ולא תחוו ירידה בתפקוד. מבחינה אסתטית התוצאה משביעת רצון ואי אפשר להבחין בכך שמדובר בסוג חלופי של שתלים.
מבחינה תחושתית, אין חשש לכאבים או לתחושות מעיקות אחרות לאחר ההשתלה. יתרון נוסף של השתלת שיניים בשיטה זאת טמון בכך שאין צורך לבצע השתלת עצם או לטפל בעצם הלסת בכל אופן אחר. כמובן שלהשתלת שיניים יש יתרונות המושרשים בה באופן טבעי, ומיד בסיום הטיפול או מקסימום למחרת תוכלו לחזור לתפקוד מלא. בנוסף, כדאי לדעת גם שאחוזי ההצלחה של השתלה בשיטה זאת גבוהים במיוחד.
השתלת שתלים זיגומטיים
התהליך מתחיל בצילום הלסת והגולגולת ובניית תעתיק של עצמות הלסת והלחיים. ההשתלה עצמה מבוצעת בהרדמה מלאה או בטשטוש ואורכת מספר שעות – לרוב כ-3-4 שעות. לאחר הרכבת השתלים על עצם הלחי הרופא יבריג אל השתלים כתרים זמניים. לאחר מספר חודשים תחזרו למרפאה בשביל לקבל כתרים קבועים – שישמשו אתכם במשך שנים רבות.
השתלת שיניים אצל ד"ר בלן – טיפול פשוט יותר לסובלים מאוסטאופורוזיס
אם אתם מתמודדים עם אוסטאופורוזיס, וסובלים ממחסור משמעותי בעצם הלסת, אבל אתם בכל זאת צריכים לבצע השתלת שיניים – שתלים זיגומטיים הם האופציה הטובה ביותר עבורכם, ואולי גם האופציה היחידה. באופן זה ניתן לעקוף את סוגיית המחסור בעצם הלסת ולהרכיב את השתלים ישירות על עצם הלחי. מדובר בשתלים איכותיים, עמידים וחזקים, שישמשו אתכם נאמנה במשך שנים. בגלל שמדובר בהליך רפואי מורכב, חשוב לוודא שהרופא המבצע אותו בעל ניסיון רב בעבודה עם שתלים זיגומטיים ובהשתלתם – בדיוק כמו ד"ר יגאל בלן.

אוסטאופורוזיס – צילום CT ד"ר בלן
פתרונות חדשניים המאפשרים השתלת שיניים למחוסרי עצם – ללא השתלת עצם בלסת
מחסור של עצם בלסת הוא מצב שקיים אצל אנשים רבים. כשאנו אומרים "מחוסרי עצם בלסת", הכוונה היא לאנשים שעצם הלסת שלהם איננה מספיקה לשם קיבוע שתלים דנטליים, כחלק מהתהליך של השתלת שיניים.
מהם הגורמים לחוסר עצם בלסת?
חוסר עצם בלסת יכול להגרם מסיבות שונות. לעיתים עצם הלסת נספגת כתוצאה מתהליכים זיהומיים כמו דלקות חניכיים, דלקות בשורש השן וכיו"ב. במקרים רבים נוספים, חוסר העצם נגרם עקב איבוד השיניים: כשעצמות החניכיים והלסת מפסיקות לתמוך בשיניים, למעשה כבר אין להן ייעוד, והן מתחילות להיספג חזרה לגוף. זו הסיבה, אגב, שחוסר עצם בלסת נפוץ מאוד בקרב משתמשים בשיניים תותבות. (קראו: שיניים תותבות או שתלים?>>)
האם ניתן לבצע השתלת שיניים במצב של חוסר עצם?
בעבר, הפתרון שהוצע למטופלים שסבלו מחוסר עצם בלסת היה השתלת עצם בלסת. תהליך זה הוא ניתוח מורכב יחסית, במהלכו מעבים את העצם הקיימת בעזרת חומר דמוי עצם. תהליך זה היה ארוך וקשה, ולגוף היתה נדרשת תקופת החלמה של כמה חודשים. לעתים הגוף היה דוחה את העצם המלאכותית, והיה נדרש לבצע הליך כירורגי שיקומי שארך זמן רב וכלל כאבים רבים.
רק לאחר שהעצם המלאכותית נקלטה בגוף, והחניכיים הגיעו להחלמה מלאה – היה ניתן להתחיל את התהליך של השתלת השיניים, שגם הוא היה ארוך מאוד ביחס לשיטות המודרניות להשתלת שיניים הנהוגות כיום.
מסיבות אלה בחרו מטופלים רבים לוותר על הרעיון של השתלת שיניים, והסתפקו בפתרונות חלקיים, כמו שימוש בשיניים תותבות.

סבתא בלי שיניים
השתלת שיניים למחוסרי עצם – שינוי תפיסתי
כאמור, התפיסה הרווחת בקרב רופאי השיניים הייתה בעבר כי מאחר והשתלות שיניים נועדו לבצע החלפה אחד לאחד של השיניים החסרות צריך לבצע אותן כחיקוי של מבנה הלסת הטבעי.
לכן, מאחר והשיניים הטבעיות של כל אדם מעוגנות לעצמות הלסת התחתונה והעליונה כך גם השתלים הדנטליים חייבים להיות מעוגנים לעצמות אלו.
התוצאה של התפיסה הטיפולית הזו הייתה תלות מוחלטת של הטיפול בהימצאותה של עצם הלסת. במידה ועצם כזו הייתה קיימת עוגנו אליה השתלים הדנטליים, אך במידה והעצם הייתה צרה מידי או לא קיימת כלל לא ניתן היה לבצע השתלת שיניים והמטופלים נאלצו להשתמש בשיניים תותבות.
פתרונות נוספים שהוצעו לחלק מהמטופלים היו טיפולים מקדימים יקרים, ארוכים וכואבים שנועדו לעבות את העצמות כמו הרמת סינוס פתוחה – טיפול כירורגי שבו יוצרים פתח אל הסינוסים ומחדירים לחלל בין רצפת הסינוס לרירית אבקת עצם כתושה.
לאחר מכן יש לחכות בין חצי שנה לשמונה חודשים עד שהאבקה מתאחה לכדי תחליף עצם שמאפשר לעגן אליה שתלים דנטליים.
מעבר לזמן הארוך של ההמתנה, הטיפול עצמו גרם סבל רב למטופלים ויצר סכנה לפגיעה בסינוסים ולזיהומים.

הרמת סינוס – סכנה לפגיעה באזורי הסינוס השונים
אז איך ניתן לבצע השתלת שיניים ללא השתלת עצם וללא הרמת סינוס?
המהפך החל מהשינוי הגדול בגישה הטיפולית שעבר תחום השתלות השיניים. מגישה שדגלה בהתאמת המטופל לטיפול (כמו ביצוע הרמת סינוס כדי שיתאים לאפשרויות הטיפול הקיימות) להתאמת הטיפול למטופל, כלומר מציאת פתרונות חדשניים שלא יצריכו להעביר את המטופל מסכת ייסורים מפרכת בדרך לשיניים החדשות אלא ניתוח לסת חכם שיאפשר לקבל מערכת שיניים חדשה.
הפתרונות שמוצעים כיום – שתלים שאינם מצריכים השתלת עצם
שתלים זיגומטיים – מעקף חכם
שתלים זיגומטיים הם דוגמא מעולה לתפישת הטיפול החדשה. אלו שתלים דנטליים ארוכים יותר שבמקום להתחבר לעצם הלסת העליונה מתחברים לעצם שמעליה עצם הזיגומה – עצם הלחי. השתלה לזיגומה מאפשרת לעקוף את הבעיה של חוסר עצם בלי לבנות עצם לסת חדשה. שתלים זיגומטיים אלו יציבים וחזקים לא פחות משתלים דנטליים רגילים ולכן, מאפשרים לבצע השתלת שיניים למחוסרי עצם ממש כמו לכל מטופל רגיל.
נכון להיום רק מתי מעט של רופאי שיניים בישראל שולטים היטב בטכניקה הזו.
(למידע נוסף על שתלים זיגומטיים לחצו כאן >>)
שתלים בזאליים – למה צריך עצם בעצם?
שתלים בזאליים, הידועים גם כשתלי דיסק הם שתלים קצרים יותר שאינם מוברגים אלא מחוברים כחבקים מצידי החניכיים במקום להיות מוברגים מראש החניכיים אל הלסת. שתלים אלו מאפשרים לרופאי השיניים להתמודד עם חוסר עצם בלסת התחתונה תוך שימוש בשתלים דנטליים רגילים באזורים שיש בהם עצם מספיקה ובשתלים הבזאליים באזורים שחסרה בהם עצם.
(למידע נוסף על השתלת שיניים בזאלית לחצו כאן >>)
טכניקת socket shield להשתלה – שימור העצם הקיימת
טכניקה חדשה יחסית שנכנסה לשימוש לפני שנים אחדות והוכחה כיעילה במיוחד בשימור עצם הלסת היא ביצוע השתלת שיניים מלאה בטכניקת socket shield. בטכניקה זו מבצעים השתלת שיניים בלי עקירה מוחלטת של שיניים בודדות שנשארו בלסת, אלא משאירים חלק משורש השן של שיניים אלו. התוצאה היא השתלת שיניים שבולמת את נסיגת עצמות הלסת.
(למידע נוסף על שיטת Socket Shield לחצו כאן >>)

השתלת שיניים למחוסרי עצם
המחיר
בדומה לטיפול, גם המחיר להשתלת שיניים במחוסרי עצם לסת אינו אחיד אלא נקבע בהתאם לסוג המקרה ולטיפול הנדרש. כדי לקבל הצעת מחיר אנו מזמינים אותך לפגישת ייעוץ ואבחון ראשוני ללא עלות במהלכה נבחן את המקרה הייחודי שלך ונתאים לו את הטיפול הטוב ביותר.
לקביעת פגישת ייעוץ ניתן להשאיר פרטים או ליצור קשר בטלפון
לסיכום
השתלת שיניים למחוסרי עצם הפך מפרוצדורה קשה, מסובכת וכמעט בלתי אפשרית לטיפול שניתן לבצע בהצלחה רבה. הסיבות העיקריות לשינוי המדהים הזה הן התפתחות הרפואה ומחקרים רבים שנעשו בנושא לאורך השנים, אך בעיקר בגלל שינוי תפיסתי של התאמת הטיפול למטופל – במקום התאמת המטופל לטיפול.
למעשה, היום ניתן להשתיל שיניים למטופלים כמעט ללא קשר למצבם הרפואי, אך הצלחת הטיפול תלויה בנסיון ובידע של הרופא המבצע.
ניתוח לסת תחתונה להזזת עצב – פתרון ייחודי לבעיה ייחודית
ניתוח לסת תחתונה פשוט יחסית יכול להיות הפקטור שיאפשר למטופלים עם חוסר עצם בלסת התחתונה לקבל את השיניים חזרה. כאשר שיניים נעקרות או נופלות נוצרת לאורך הזמן שקיעה של אזור החניכיים בעיקר בחלק האחורי של הלסת. מצב זה קרוי בשפה המקצועית רכס ספוג, שבדרך כלל מלווה גם בחוסר עצם.
הרמת סינוס או שתלים זיגומטיים?
כאשר קיים חוסר עצם בלסת העליונה יש מספר פתרונות – בעבר היה נהוג לבצע ניתוח לסת שכלל בניית עצם חדשה על ידי שימוש בחלל הסינוס, פרוצדורה שידועה בשם הרמת סינוס. הפתרון המתקדם יותר שאינו מצריך תהליך כואב ומורכב כמו הרמת סינוס הוא שימוש בשתלים זיגומטיים, שתלים דנטליים ארוכים יותר המחוברים במקום לעצם הלסת העליונה החסרה ישירות לעצם הלחי, עצם הזיגומה.
שיטה זו מאפשרת לבצע השתלת שיניים ללא הכנה מוקדמת גם במקרים מורכבים של חוסר עצם כאשר עצם הזיגומה מעניקה אזור קשיח שמהווה מקום עיגון מצוין לשתלים.
שיטה זו מהווה חלק מתפישת הטיפול הגורסת כי צריך להתאים את הטיפול הדנטלי למטופל ולא להיפך.
(לקריאה נוספת על שתלים זיגומטיים לחצו כאן>>)
שתלי דיסק (השתלה בזאלית) – פתרון לחוסר עצם בלסת התחתונה
אבל כאשר מדובר בלסת התחתונה לא קיימת עצם כמו עצם הזיגומה שניתן להתחבר אליה ולעגן בה את השתלים הדנטליים. לכן, כאן יש צורך בפתרונות אחרים.

ניתוח לסת תחתונה להזזת עצב – השתלת שיניים בזאלית
אחד הפתרונות הפופולאריים יותר הוא ביצוע השתלת שיניים בזאלית. שימוש בשתלים דנטליים שאינם מוברגים לעצם הלסת אלא מחוברים מצידי החניכיים ובמקום הברגה יש להם צורת דיסק. זו גם הסיבה שהם נקראים שתלי דיסק או שתלים בזאליים.
בניגוד לשתלי זיגומה השימוש בשתלים בזאליים מוגבל רק למקרים שבהם ניתן לשלב אותם עם מספר שתלים דנטליים רגילים.
(לקריאה נוספת על השתלה בזאלית לחצו כאן>>)
השוני בין השתלת שיניים בלסת התחתונה והעליונה
| מאפיין |
לסת עליונה (Maxilla) |
לסת תחתונה (Mandible) |
| צפיפות העצם |
רכה וספוגית – השתלה מורכבת יותר |
צפופה וקשיחה – השתלה קלה יותר |
| זמן החלמה |
ארוך יותר, השתלים נטמעים לאט יותר |
קצר יותר, קליטת שתלים מהירה |
| קרבה למבנים רגישים |
קרובה לסינוסים – עלול לדרוש הרמת סינוס |
קרובה לעצב המנדיבולרי – יש להימנע מפגיעה |
| סיכוי לספיגת עצם |
גבוה יותר – לפעמים נדרש חיזוק עצם |
נמוך יותר – השתלים יציבים לאורך שנים |
| סיכויי הצלחה |
מעט נמוכים יותר, בעיקר בטוחנות |
גבוהים יותר בזכות מבנה העצם |
| טכניקות מיוחדות |
שתלים זיגומטיים, הרמת סינוס, השתלת עצם |
שתלים קורטיקליים במקרים קיצוניים |
| אסתטיקה |
קריטית – משפיעה ישירות על החיוך |
פחות דומיננטית, אך משפיעה על הסגר |
הזזת עצב – ניתוח בלסת התחתונה
אבל מה עושים כאשר יש לנו חוסר עצם ורכס שקוע חמור בלסת התחתונה ואין לנו מספיק אזורי עצם עבים לעיגון של שתלים דנטליים רגילים לצד השתלים הבזאליים?
במקרים כאלו יש צורך לבצע ניתוח לסת של שחזור רכס החניכיים השקוע, שוב כדי ליצור אזור עיגון שיאפשר למקם בו שתלים דנטליים שיהיו יציבים ויחזיקו את הגשר והכתרים שיושבים עליהם.
אך כאן רופאי השיניים נתקלים בדרך כלל בבעיה חדשה – מיקום של עצב מרכזי הקרוי העצב המנדיבולרי, שהנתיב שלו עובר בחלק האחורי של הלסת התחתונה.
על מנת להתגבר על הבעיה הזו פותחה טכניקה המאפשרת את הזזתו של העצב מחוץ לאזור הלסת במהלך השתלת שיניים בלסת התחתונה. הזזת העצב מאפשרת להשתמש באזור תעלות העצב לעיגון שתלים דנטליים ארוכים ומביאים לאחיזה טובה של השתלים.
טיפול זה נעשה בדרך כלל בהרדמה מלאה ובמהלכו פותחים את רכס החניכיים ומסיתים זמנית את העצב לנתיב שעובר מחוץ ללסת תוך הקפדה רבה שלא לגרום בפגיעה בו. לאחר מכן מבצעים את התהליך הרגיל של השתלת שיניים כשבסיומו של התהליך לפני “סגירת האזור” מחזירים את העצב למקומו בנתיב הטבעי שלו.
בדיקות CT שנעשו במטופלים רבים שעברו תהליך של הזזת עצב הראו על הצלחה גדולה של תהליך ההשתלה שהביא לעיגון חזק ויציב של השתלים הדנטליים.
תהליך כזה מאפשר גם לאנשים מחוסרי עצם בלסת התחתונה לעבור השתלת שיניים ולחזור לתפקוד מלא עם מערכת שיניים חדשה ויציבה.
אם חיפשת לבצע השתלת שיניים בצפון עם טכניקות מתקדמות גם במקרים של חוסר עצם. אנחנו תמיד כאן בשבילך