נפיחות לאחר השתלת שיניים – למה לצפות וכיצד לטפל?
נפיחות לאחר השתלת שיניים עלולה להדאיג אותנו באופן טבעי. אבל חשוב להבין – השתלות שיניים מתבצעות באמצעות ניתוח בעצם הלסת שבמהלכו מוחדרים אליה שתלים דנטליים. בחלקם התחתון שתלים דנטליים מורכבים מבורג טיטניום זעיר שיושב בלסת ומשמש שורש שן מלאכותי המחליף את זה שנרקב, נהרס או נעקר מסיבה אחרת.
לאחר ניתוח השתלת שיניים, המטופלים עלולים לחוות תופעות לוואי שונות הנובעות מהניתוח, אחת מהן היא נפיחות. בתהליך החדרת השתלים נגרמת טראומה לעצם הלסת ולחניכיים, מה שמוביל להצטברות נוזלים ברקמת החניכיים, כלומר לבצקת, וכתוצאה מכך לנפיחות.
לאיזו רמה של נפיחות צריך לצפות?
קשה להכין את המטופלים לאיזו רמה של נפיחות לצפות, כיוון שההחלמה של כל אדם היא ייחודית. חלק מהחולים עלולים לפתח נפיחות מינימלית המשפיעה בעיקר על האזור הסובב את אתר הניתוח.
אחרים עלולים לחוות נפיחות משמעותית שמתפרשת על פני חלק נרחב מהפנים. רוב מטופלי השתלת השיניים נופלים אי שם באמצע. על פי רוב, מטופלים מתמודדים עם נפיחות בינונית סביב החניכיים והלחיים בימים שלאחר טיפול השתלת שיניים.
נפיחות לאחר השתלת שיניים
כמה זמן תמשך הנפיחות?
הנפיחות תגיע לשיאה כיומיים עד שלושה לאחר הניתוח ולאחר מכן, ברוב המקרים, היא תפחת בהדרגה עם הליך ההחלמה. כל גוף נרפא בקצב שלו והליך ההחלמה עשוי להשתנות מאדם לאדם, כך שחלק מהמטופלים עשויים לסבול מנפיחות במשך תקופה ממושכת יותר.
בממוצע, רוב המטופלים יכולים לצפות לנפיחות שתימשך כשבוע לאחר ניתוח השתלת שיניים. הנפיחות בדרך כלל מגיעה לשיאה בסביבות 48 שעות לאחר הטיפול ואז מתחילה להיחלש בהדרגה. תוך כחמישה עד שבעה ימים, רוב הנפיחות צריכה להיעלם.
איך ניתן לטפל ולהקל על הנפיחות לאחר הניתוח?
נפיחות היא חלק טבעי מהליך ההחלמה ולכן אין דרך למנוע אותה באופן מוחלט. אנו מודעים לכך שהנפיחות עשויה לגרור אי נוחות וגם מבוכה לגבי המראה של המטופל בעת ההחלמה. שמירה על הוראות הטיפול וההתנהגות לאחר הניתוח יכולות להקטין את משך הנפיחות ואף למנוע את החרפתה.
טיפול בנפיחות לאחר השתלת שיניים
לפניכם כמה טיפים שיכולים לסייע לכם להפחית ולהקל על נפיחות לאחר השתלת שיניים:
מנוחה – על המטופלים לשהות במנוחה בימים הראשונים לאחר השתלת השיניים ולחזור לפעילות פיזית מאומצת בהדרגה ותוך הקשבה לגופם. במהלך המנוחה כדאי לשמור על הראש מעט מורם. פעילויות כגון הרמת חפצים כבדים, התכופפות ותנועות אינטנסיביות עשויות להגביר את הנפיחות ולהאט את ההחלמה, וכדאי להימנע מהן לפחות שלושה ימים לאחר הניתוח.
הימנעות מעישון ושמירה על אזור הניתוח – פעולות כמו תנועת יריקה ומציצה (כמו במהלך עישון) עשויות גם הן להגביר דימום כאב וגם נפיחות. יש להימנע מצחצוח שיניים ביום לאחר הניתוח, להקפיד על שטיפות פה בתמיסות מתאימות, כמו גם להקפיד על כלל הנחיות הרופא לאחר הניתוח.
קומפרסים של קרח – לאחר הניתוח השתמשו בקומפרסים של קרח כדי להקל על הנפיחות. הצמידו בעדינות שקית קרח עטופה במגבת ללחי שלצד האזור הנפוח למשך כרבע שעה. חזרו על הפעולה מספר פעמים ביום לאורך 48 השעות הראשונות של תקופת ההחלמה.
משככי כאבים – העדיפו ליטול משככי כאבים מקבוצת שמשלבים גם חומרים נוגדי דלקת כמו אספירין, נורופן, אדוויל וולטרן ג'ל ותרופות מרשם כגון ארקוקסיה ואתופן.
אם אני חווה קושי מתי לפנות לרופא?
רוב המטופלים מחלימים ללא בעיות גם בטיפולי השתלת שיניים, אך מדי פעם מתפתחים סיבוכים. במקרים הבאים כדאי לפנות לבדיקה דחופה אצל הרופא המנתח כדי לשלול ולטפל במקרה של סיבוך:
- נפיחות שנמשכת יותר משבוע שמחמירה עם הזמן.
- כאב עז במקום הניתוח.
- חום.
לסיכום, נפיחות בחניכיים היא תופעת לוואי צפויה לאחר ניתוח השתלת שיניים והיא חולפת לרוב תוך שבוע עם התקדמות ההחלמה. יש להתמודד איתה בסבלנות עד לקבלת התוצאה הרצויה – שיניים חזקות בחניכיים בריאות.
שתלים דנטליים שנכשלו היא תופעה לא שכיחה, אבל חשוב לדעת שהיא קיימת וחשוב לא פחות לדעת שתמיד יש מה לעשות. על אף שתחום רפואת השיניים התקדם רבות, בעיקר בחזית השתלות השיניים, אנו עדיין שומעים לפעמים על מקרים של שתלים דנטליים שנכשלו. מדוע זה קורה ומה ניתן לעשות בנידון כדי להימנע מכך? על שתי שאלות חשובות אלה תקבלו תשובה במאמר זה.
כישלון של שתל דנטלי נקבע כאשר שתל אחד או יותר לא נקלט כראוי וכתוצאה מכך נוצרת סביבו תגובה דלקתית באזור החניכיים. הסימפטומים של דלקת כזו כוללים אדמומיות, נפיחות הולכת וגדלה, ובשלב מאוחר יותר אפילו הפרשה של מוגלה. שתלים דנטליים שנכשלו, בין אם באופן הדרגתי במשך שבועות או חודשים ובין אם באופן מיידי, גורמים חוסר נוחות רצינית למטופל ודורשים התערבות רפואית מהירה.
מאחורי שתלים דנטליים שנכשלו יכולות לעמוד סיבות רבות, חלקן מתבססות על רקע מצבו הרפואי של המטופל לפני ההשתלה ואחרות לפעמים נובעות מהרגלי חיים בלתי בריאים שהקנה לעצמו.
שתלים דנטליים שנכשלו על רקע בריאותי
ישנן מספר מחלות כרוניות שנוכחותן או חוסר שליטה בהן עלול להוביל לכישלון של שתל דנטלי.
מחלות הסוכרת – אחת מהמחלות הללו שבגללן אנו נתקלים במקרים של שתלים דנטליים שנכשלו היא מחלת הסכרת. אמנם אין מניעה לבצע השתלת שיניים אצל הלוקים בסכרת, אבל החשש המרכזי הוא שלאור קצב ריפוי איטי מדי הוא לא יקלט כראוי. למרות זאת, מחקרים מראים כי ניתן להתמודד עם הבעיה על ידי שמירת ערך ההמוגלובין A1C בגובה של עד 7.2, שנחשב בגבולות הערך התקין. במלים אחרות, מחלת הסכרת איננה עילה להימנע מהשתלת שיניים כל עוד היא מאוזנת.
מחלות לב – בדומה למחלת הסוכרת, גם מחלות לב לא יגרמו לרופא השיניים להטיל וטו גורף על ההשתלה אך כן עלולים לפגוע בסיכויי ההצלחה שלה. הסיבה לכך היא נטילה של תרופות כמו קומדין, שיש להן אפקט נוגד קרישה. אם אתם חולי לב שמתכננים לעבור השתלת שיניים, ההמלצה היא להתייעץ עם רופא השיניים לפני שניגשים לפרוצדורה. הרופא יעבור על רשימת התרופות והמינונים שאתם לוקחים, כאשר על בסיס מידע זה הוא יכול להורות לכם האם להפסיק לקחת את התרופה לתקופה מסוימת, לעבור לאחת אחרת או להמשיך בשגרת נטילת התרופות. במקרים מסוימים, רופא השיניים עשוי לבקש מהמטופל לבצע בדיקת דם לבירור ערכי קרישה יום לפני הניתוח כדי לבדוק את סיכויי הצלחת הטיפול.
מחלת הסרטן – אוכלוסייה נוספת שנמצאת בסיכון גבוה יותר לכישלון בטיפול זה היא של חולי סרטן. בגדול, מדובר בכל חולי הסרטן שעברו טיפולי הקרנה או כימותרפיה באזור הפנים במסגרת ההתמודדות עם מחלתם. ההמלצה היא להמתין במשך שנתיים מאחר וסיכויי ההצלחה של השתלת שיניים לפני כן הם נמוכים מאוד.
אוסטאופורוזיס – אוסטאופורוזיס היא תופעה של דילול עצמות שלרוב תתבטא בקרב נשים מבוגרות. במקרים מתקדמים של המחלה, דילול העצמות מתבטא גם בירידה באיכות עצמות הלסת. כך שהן הופכות להיות חלשות יותר ועלולות לנטות להישבר במקרה של הפעלת לחצים גדולים כמו שתלים דנטליים שמעוגנים אליהן. במקרים כאלו ייתכן ויהיה צורך בעיבוי מלאכותי של העצם כדי לאפשר לה להיות חזקה ויציבה יותר או שימוש בסוגי שתלים ייחודיים כמו שתלים זיגומטיים שמתחברים ישירות לעצם הלסת.
שתלים דנטליים שנכשלו על רקע הרגלי המטופל
אם אינכם לוקים באף אחת מהמחלות המפורטות לעיל, ברכותינו. אך גם להרגלי החיים של המטופל עצמו יש השפעה גדולה על שתלים דנטליים שנכשלו.
אם אתם שותים אלכוהול לעתים תכופות או נחשבים כמעשנים כבדים, אולי כדאי שתשקלו להיגמל מההרגלים האלה או לכל הפחות לקחת מהם הפסקה ארוכה. שני ההרגלים האלו משפיעים על סיכויי ההצלחה של קליטת שתל דנטלי. הדבר נובע מכך שגם צריכת אלכוהול וגם עישון גורמים להתכווצות כלי הדם באזור הפה ותופעה זו מפחיתה את סיכויי ההצלחה של השתלים.
גם להרגלי היגיינה נכונים יש תפקיד חשוב בעניין זה. שתל דורש אחרי התקנתו תחזוקה רבה של ניקיון השיניים, בעיקר בתקופת הזמן שאחרי השלמת הפרוצדורה. חיידקים שגורמים למחלות חניכיים עלולים לתקוף גם את השתלים עצמם, מה שעלול להוביל לדחייתם. לכן, חשוב מאוד לשמור על ניקיון חלל הפה לא רק לפני ההשתלה אלא גם אחריה. רופא שיניים מנוסה שיבחין בנוכחות של דלקת חניכיים או כל בעיה אחרת במישור זה ידחה את ההשתלה עד לפיתרון הבעיה. בנוסף, אם אינכם בטוחים שהרגלי צחצוח השיניים שלכם נכונים, אל תתביישו לבקש משיננית שתלמד אתכם כיצד להיות יעילים יותר.
שתלים דנטליים שנכשלו – איך מזהים?
סימנים מוקדמים לכישלון שתל דנטלי
- כאב חזק ואי-נוחות ממושכת – כאב קל בימים הראשונים לאחר ההשתלה הוא נורמלי, אך אם הכאב מחמיר עם הזמן, זה עשוי להעיד על דלקת או אי-קליטת השתל.
- נפיחות או אדמומיות חריגה בחניכיים – נפיחות קלה לאחר ההשתלה היא טבעית, אך אם החניכיים נפוחות מאוד, אדומות או כואבות, ייתכן שמדובר בזיהום.
- דימום ממושך – דימום קל לאחר הניתוח הוא תקין, אך דימום מתמשך או מוגבר עשוי להעיד על בעיה בריפוי הרקמות.
- שתל נייד או תחושה של "תנועה" – שתל יציב אמור להיות מקובע היטב בתוך הלסת. אם מרגישים שהשתל זז, הוא עלול לא להיקלט כראוי בעצם.
סימנים לכישלון שתל בטווח הארוך
- כאב פתאומי או רגישות סביב השתל – אם כעבור חודשים או שנים מופיע כאב באזור השתל, זה עשוי להעיד על דלקת חניכיים או איבוד עצם סביב השתל (מצב הנקרא פרי-אימפלנטיטיס).
- נסיגת חניכיים סביב השתל – אם החניכיים מתחילות לסגת סביב השתל, הוא עלול להיחשף יותר מהרגיל ולהיות רגיש לזיהומים.
- קושי בלעיסה או הרגשה לא טבעית בנשיכה – אם השתל אינו מתפקד כראוי או שמרגישים חוסר יציבות בנשיכה, ייתכן שהשתל אינו מחובר היטב לעצם או שיש בלאי במבנה השן הקבועה.
- דלקות חוזרות באזור השתל – הופעת הפרשות מוגלתיות, נפיחות חוזרת או תחושת חום באזור השתל עשויה להעיד על זיהום שיש לטפל בו מיידית.
השתל נכשל – מה עושים?
מאבחנים את הסיבה לכשל
לפני שניתן לתקן את המצב, יש להבין מדוע השתל נכשל. הרופא יבצע בדיקות רנטגן (CT דנטלי או צילום פנורמי) כדי להעריך את מצב השתל והעצם סביבו. בנוסף, ייבחנו גורמים כמו מחלות חניכיים, מחלות רקע, עומס יתר על השתל או בעיות בסגר השיניים.
מוציאים את השתל הפגוע ונותנים זמן להחלמה
אם השתל לא נקלט כראוי או התפתח סביבו זיהום (פרי-אימפלנטיטיס), יש להוציא אותו. לאחר ההוצאה, מומלץ להמתין מספר חודשים כדי לאפשר לרקמות הרכות ולעצם הלסת להחלים. לעיתים מבוצעת השתלת עצם כדי לשקם את האזור ולאפשר קליטה טובה יותר של השתל החדש בהמשך.
בוחרים את הפתרון המותאם ביותר להמשך טיפול
בהתאם למצב העצם והחניכיים, הרופא יחליט על הפתרון המתאים ביותר:
- ביצוע השתלה חוזרת – במקרים שבהם ניתן לבצע השתלה מחדש עם התאמות לשיטה או לסוג השתל.
- שימוש בשתלים מיוחדים – כמו שתלים קצרים, שתלים זיגומטיים (לעיגון בעצם הלחי) או שתלים בזאליים (לעיגון בעצמות עמוקות יותר), במידה ויש חוסר עצם משמעותי.
אם היתה לכם השתלת שיניים שנכשלה או אם חיפשתם השתלת שיניים בצפון וחשוב לכם שהיא תצליח, נשמח לדבר:)
