שיקום שיניים על גבי שתלים – הוא אחד השלבים המרכזיים בטיפול של השתלת שיניים אבל גם אם רק נשברה לכם שן או איבדתם אותה לחלוטין בעקבות חבלה או הזנחה? אולי תתפלאו לשמוע, אבל יש לכם סיבה לחייך – כיום ניתן לתקן את בעיות אלה בקלות יחסית באמצעות מה שנקרא שיקום שיניים או שיקום הפה, תחום שלם ברפואת השיניים שעוסק בשחזור של תפקוד הפה תוך שמירה על רמה גבוהה של אסתטיקה דנטלית.
לאורך זמן, השיניים שלנו עלולות להיפגע מסיבות רבות – פגיעה בגוון צבע השיניים, היווצרות של חורים וריקבון בגלל הזנחה או צחצוח שגוי, פגיעה פיזית או אובדן מוחלט של השן, הידלדלות מסת העצם של הלסת ועוד. תחום שיקום הפה נועד כדי לענות על קשת רחבה של בעיות והוא נחשב חוד החנית של רפואת השיניים מבחינה טכנולוגית ומקצועית.
שיקום שיניים – השינוי בתפישה
בשנים עברו רופאי השיניים נטו להציע למטופל מה שנקרא "שיקום נייד", כלומר בנייה של שיניים תותבות נשלפות אשר תפקידן הוא להחליף את השיניים החסרות. אך ההתקדמות הטכנולוגית מאפשרת כיום לרופאים להציע למטופלים שיקום שיניים קבוע, קרי התקנה של שתלים דנטליים שנותנים מענה לבעיה במשך שנים רבות.
השינוי בתפישה הוביל לכך שטיפולים של שיקום פה בגישה זו הוכיחו את עצמם לא רק כיעילים יותר, אלא גם הרבה יותר אסתטיים למראה – בתום הטיפול, המטופל עוזב את המרפאה עם שיניים חדשות, צחורות ומבהיקות.
דבר נוסף שהוביל לשינוי תפישתי בתחום הוא שימוש ב"שיטת העמסה מיידית". אם בעבר רופא השיניים היה עוקר את השיניים הבעייתיות, מחכה חודשיים להחלמת המקום, משתיל שתלים דנטליים, מחכה 3-6 חודשים לקליטתם ורק אז שם את השיניים החדשות, שיטת העמסה המידית מאפשרת לעשות את התהליך כולו תוך יום אחד בלבד. יש לציין כי לא כל אחד מתאים לטיפול בשיטה זו, לכן אנו עדיין רואים השתלות שיניים בדרך "המסורתית" והארוכה יותר.
איך מתבצע שיקום שיניים לאחר השתלת שיניים?
כשמדובר על השתלות שיניים חלק ניכר מתהליך שיקום שיניים נעשה במעבדה על ידי הטכנאים. הם אלו שמכינים את מערכת השיניים החדשה שתותקן בפה על ידי רופא השיניים אחרי שהוא השתיל את השתלים הדנטליים.
שלבי הכנת הכתרים / מערכת השיניים במעבדה לאחר השתלת שיניים
לקיחת מידות והתאמה אישית
לאחר שהשתלים נקלטו בעצם הלסת, הרופא מבצע לקיחת מידות מדויקות של הפה והלסת:
סריקות דיגיטליות בטכנולוגיית CAD/CAM ליצירת מודל תלת-ממדי של הפה.
בחירת צבע וגוון השיניים כך שיתאימו לשיניים הקיימות (אם יש) ולגוון העור של המטופל.
תכנון ועיצוב הכתרים או מערכת השיניים
לאחר קבלת המידות, המעבדה מתחילה בתכנון דיגיטלי ואומנותי של הכתרים:
יצירת מודל דיגיטלי במערכת CAD (תכנון בעזרת מחשב).
שימוש בהדמיות ממוחשבות להמחשה ודיוק מירבי.
התאמה אישית לפי מבנה הפנים, מנשך הלסת והרגלי הלעיסה של המטופל.
החלטה על החומר שממנו ייוצרו הכתרים – זרקוניה, חרסינה, מתכת-חרסינה או אקריל זמני.
ייצור הכתרים או מערכת השיניים
לאחר התכנון, מתחיל שלב הייצור במעבדה. יש כמה שיטות להכנה:
ייצור כתר בודד
חריטת זרקוניה או חרסינה באמצעות מכונת CNC – ייצור מדויק על פי הסריקות הדיגיטליות.
שיטת דחיסת חרסינה – שיטה מסורתית שבה החומר נדחס בתנור בחום גבוה לקבלת חוזק וגימור חלק.
הדפסת תלת-ממד מתקדמת – חלק מהמעבדות משתמשות בטכנולוגיות הדפסה ליצירת דגמים מדויקים של הכתר.
ב. מערכת שיניים שלמה (All on 4 / All on 6)
ייצור גשר שלם עם מסגרת ממתכת או זרקוניה שעליה מחוברת חרסינה.
שימוש בשיטת PMMA (אקריל רפואי) עבור גשרים זמניים לפני ייצור הגשר הקבוע.
התאמה למבנה הלסת, כולל שיפור הדיבור ויכולת הלעיסה.
בדיקות איכות והתאמה סופית
לפני שהכתרים נשלחים לרופא להשתלה בפה המטופל, מתבצעות בדיקות:
התאמה מדויקת על גבי מודל של הלסת.
בדיקת צבע והתאמה אסתטית.
בדיקת עמידות בלחצים כדי לוודא שהכתר יחזיק מעמד בלעיסה.
בחלק מהמקרים מבוצע ניסיון זמני בפה המטופל לפני ההתקנה הקבועה.
התקנת הכתרים / מערכת השיניים בפה המטופל
הרופא מקבל את הכתרים ומבצע ניסיון ראשוני בפה המטופל.
התאמות סופיות לפני הדבקה קבועה או חיבור באמצעות ברגים.
הנחיות למטופל כיצד לשמור על השתלים והכתרים החדשים לאורך זמן.
חומרי הגלם המשמשים לייצור הכתרים
זרקוניה (Zirconia) – חומר חזק במיוחד, עמיד בפני שברים ובעל מראה טבעי.
חרסינה (Porcelain) – משמשת בעיקר לציפוי כתרים לקבלת מראה אסתטי.
כתרים מתכתיים (Metal-Ceramic) – שילוב של מתכת וחרסינה, מתאים בעיקר לטוחנות אחוריות.
PMMA (אקריל רפואי) – משמש בעיקר לכתרים זמניים.
הרופא – דמות המפתח בתהליך
לא כל רופא שיניים יכול לבצע את כל הפעולות בתחום שיקום הפה, אלא רק כזה שעבר התמחות מתאימה בתהליכים מסוג זה. שיקום שיניים הוא אומנות בפני עצמה שדורשת הכנה של תכנית טיפולים מפורטת, אשר מתבססת על פרמטרים שונים כמו מצב השיניים והחניכיים, נוכחות של מחלות רקע ועוד. לרופאים שעוסקים בשיקום יש ציוד משוכלל שמאפשר להם לאסוף מידע רב על הלסת, לדוגמה מצלמות פנורמיות ותוכנה מיוחדת שמייצרת מודל תלת ממדי של הלסת.
אופי תכנית הטיפולים גם יקבע את אורך הטיפול, שיכול לנוע בטווח של בין פגישה או שתיים לבין מספר חודשים, תלוי בסוג הבעיה בה צריך הרופא לטפל. רק אחרי שהבעיות אובחנו באופן מדויק רופא השיניים יתחיל בטיפול, ואם אתם נמצאים תחת הידיים הנכונות תקבלו את הטיפול המקצועי והנכון ביותר עבורכם.
אם חיפשת השתלת שיניים בצפון שכוללת שיקום מלא של השיניים. הגעת למקום הנכון ביותר עבורכם.
השתלת עצם בחניכיים: תהליך חיוני להצלחת השתלות שיניים
השתלת עצם בחניכיים מקושרת תמיד להשתלות שיניים. השתלות שיניים הפכו לפתרון מועדף עבור רבים הסובלים מאובדן שיניים, אך לא תמיד קיימת כמות עצם מספקת בלסת כדי לבצע את ההשתלה באופן מיטבי. במקרים אלו, השתלת עצם (אוגמנטציה) הופכת לשלב הכרחי בטיפול. מאמר זה מסביר כיצד נוצר חוסר בעצם הלסת, מדוע זה מהווה בעיה להשתלות שיניים, אילו חומרים משמשים להשלמת העצם, ומהן השיטות המובילות כיום בתחום, כולל הרמות סינוס.
כיצד נוצר חוסר בעצם הלסת?
חוסר בעצם הלסת הוא תופעה נפוצה שיכולה להיגרם ממספר סיבות:
ספיגת עצם לאחר עקירת שיניים: לאחר עקירת שן, מתחיל תהליך טבעי של ספיגת עצם באזור. בשנה הראשונה לאחר העקירה, כ-25% מרוחב העצם עלול להיספג, ותהליך זה ממשיך בקצב איטי יותר לאורך השנים. זהו תהליך בלתי הפיך שמתרחש בשל היעדר הגירוי המכני שהשן מספקת לעצם באמצעות שורשיה.
מחלות חניכיים (פריודונטיטיס): דלקת חניכיים מתקדמת גורמת להרס העצם התומכת בשיניים. ככל שהמחלה מתקדמת, יותר עצם נהרסת, מה שעלול להוביל לתזוזת שיניים ולבסוף לאובדנן.
טראומה: פגיעה משמעותית בפנים או בלסת עלולה לגרום לאובדן עצם או לשברים שלא מתאחים כראוי.
זיהומים: זיהומים דנטליים חמורים, כמו ציסטות או אבצסים, עלולים להרוס רקמת עצם.
פגמים מולדים: חלק מהאנשים נולדים עם חוסרים או אנומליות במבנה עצם הלסת.
גיל: עם הזדקנות הגוף, חלה ירידה בצפיפות העצם ובאיכותה, תהליך שמשפיע גם על עצם הלסת.
הבעיה שחוסר עצם יוצר להשתלות שיניים
חוסר בעצם הלסת מהווה אתגר משמעותי בביצוע השתלות שיניים מכמה סיבות:
יציבות ראשונית: השתל הדנטלי זקוק לכמות מספקת של עצם כדי להתייצב בשלב הראשוני. ללא יציבות זו, הסיכוי לכישלון ההשתלה גדל משמעותית.
אוסאואינטגרציה: תהליך ההתמזגות בין השתל לעצם (אוסאואינטגרציה) דורש עצם בריאה ובכמות מספקת. בהיעדר עצם איכותית, התהליך עלול להיכשל.
תמיכה אסתטית: העצם תומכת לא רק בשתל עצמו אלא גם ברקמות הרכות מסביב. חוסר בעצם עלול ליצור שקעים או אסימטריה בחניכיים ובשפתיים, מה שפוגע בתוצאה האסתטית הסופית.
פרופיל יציאה: עצם מספקת מאפשרת למקם את השתל בזווית אופטימלית, מה שחיוני לתפקוד נכון ולאסתטיקה של השן המשוחזרת.
השתלת עצם בחניכיים – החומרים המשמשים להשלמת העצם
ישנם מספר סוגי חומרים המשמשים להשתלות עצם בחניכיים:
עצם עצמית (אוטוגנית): עצם הנלקחת מאזור אחר בגוף המטופל, בדרך כלל מהסנטר, הלסת האחורית, או הזיגומה (עצם הלחי). זהו החומר האידיאלי מבחינה ביולוגית כיוון שהוא מכיל תאי עצם חיים ואינו מעורר תגובה חיסונית, אך כמותו מוגבלת והוא דורש אתר תורם נוסף.
עצם אלוגנית: עצם אנושית מעובדת המתקבלת מתורמים. היא עוברת תהליכי עיקור וניקוי להסרת כל החלבונים שעלולים לגרום לדחייה, ומשמשת כפיגום להתפתחות עצם חדשה.
עצם קסנוגנית: עצם שמקורה בבעלי חיים, בדרך כלל בקר או חזירים. גם היא עוברת עיבוד מקיף להסרת כל המרכיבים האורגניים, ומשמשת כפיגום להתפתחות עצם חדשה.
חומרים אלופלסטיים: חומרים סינתטיים כמו הידרוקסיאפטיט, פוספט טריקלצי, או זכוכיות ביואקטיביות. אלו חומרים המחקים את המבנה המינרלי של העצם הטבעית.
חלבוני עצם מורפוגנטיים (BMP): חלבונים המעודדים יצירת עצם חדשה על ידי הגוף. הם משמשים לעתים בשילוב עם חומרי השתלה אחרים להאצת תהליך ההחלמה.
תהליך האוגמנטציה (השתלת עצם בחניכיים)
תהליך האוגמנטציה מורכב ממספר שלבים:
הערכה והכנה: הרופא מבצע הערכה מקיפה של מצב העצם והחניכיים באמצעות צילומי רנטגן וסריקות CT. מתוכננת אסטרטגיית טיפול מפורטת.
הליך ההשתלה: תחת הרדמה מקומית (ולעתים סדציה), הרופא פותח את החניכיים לחשיפת אזור העצם החסרה. אזור הקליטה מוכן והחומר נבחר מונח במקום. במקרים רבים, ממברנה מיוחדת מונחת מעל חומר ההשתלה כדי למנוע חדירת רקמה רכה ולאפשר התחדשות העצם באופן אופטימלי.
תקופת ההחלמה: תהליך ההחלמה וההתמזגות של חומר ההשתלה עם העצם הקיימת אורך בין 4-9 חודשים, תלוי בהיקף ההשתלה ובסוג החומר שנעשה בו שימוש. רק לאחר תקופה זו ניתן להמשיך בהשתלת השיניים עצמה.
שיטות של השתלת עצם בחניכיים
ישנן מספר שיטות עיקריות להשתלת עצם בחניכיים:
השתלת בלוק עצם (Block Graft): בשיטה זו, בלוק מוצק של עצם (בדרך כלל עצם עצמית) מוצמד לאזור החסר ומקובע באמצעות ברגים זעירים. שיטה זו משמשת בעיקר כאשר יש צורך בתוספת משמעותית של נפח עצם.
השתלת עצם גרנולרית (Particulate Graft): חומר ההשתלה בצורת גרגרים מונח באזור החסר ומכוסה בממברנה. שיטה זו נפוצה מאוד ומשמשת במגוון מצבים.
התחדשות עצם מכוונת (GBR – Guided Bone Regeneration): בשיטה זו, ממברנות מיוחדות משמשות ליצירת מחסום פיזי בין רקמה רכה לאזור העצם המתחדשת, מה שמאפשר לתאי העצם לאכלס את האזור ללא הפרעה.
פיצול רכס העצם (Ridge Split): במקרים של רכס עצם צר אך גבוה מספיק, הרופא מפצל את רכס העצם הקיים לשני חלקים ומכניס חומר השתלה בין החלקים, מה שמרחיב את רוחב העצם.
הרמות סינוס: פתרון ייחודי לאזור הלסת העליונה האחורית
הרמת סינוס (Sinus Lift) היא פרוצדורה ייחודית המיועדת לאזור הלסת העליונה האחורית, שם חלל הסינוס המקסילרי עלול להגביל את כמות העצם הזמינה להשתלה. קיימות שתי גישות עיקריות:
הרמת סינוס בגישה לטרלית (חלון צד): הרופא יוצר פתח ("חלון") בדופן הצדדית של עצם הלסת המובילה לחלל הסינוס. ממברנת הסינוס מורמת בעדינות ומוכנס חומר השתלת עצם לחלל שנוצר. שיטה זו משמשת כאשר יש צורך בתוספת משמעותית של גובה עצם.
הרמת סינוס בגישה קרסטלית: גישה פחות פולשנית שבה הגישה לרצפת הסינוס היא דרך האתר המיועד להשתלה. הממברנה מורמת ומוכנס חומר השתלה בכמות קטנה יותר. שיטה זו מתאימה למקרים בהם נדרשת תוספת עצם מינימלית (עד 3-4 מ"מ).
למרות שהשתלות עצם הן פתרון נפוץ לחוסר בעצם הלסת, קיימות כיום מספר שיטות מתקדמות המאפשרות ביצוע השתלות שיניים גם במקרים של חוסר עצם משמעותי, מבלי להזדקק להליכי השתלת עצם מורכבים. שיטות אלו מספקות פתרונות חדשניים למטופלים שבעבר נחשבו כבלתי מתאימים להשתלות רגילות, ומציעות יתרונות כמו זמן החלמה מקוצר, פחות אי-נוחות, וחיסכון בעלויות ובזמן הטיפול.
השתלות זיגומטיות: עיגון בעצם הלחי
השתלות זיגומטיות (Zygomatic implants) הן פתרון מהפכני למטופלים עם חוסר עצם משמעותי בלסת העליונה האחורית. בניגוד להשתלות רגילות המעוגנות בעצם הלסת, השתלות זיגומטיות מעוגנות בעצם הזיגומה (עצם הלחי), שהיא עצם חזקה ויציבה.
מאפיינים עיקריים של השתלות זיגומטיות:
אורך השתלים: שתלים זיגומטיים ארוכים במיוחד (30-55 מ"מ) בהשוואה לשתלים רגילים (8-15 מ"מ).
הליך ההשתלה: השתל מוחדר דרך החניכיים והלסת העליונה, עובר דרך או ליד חלל הסינוס המקסילרי, ומתעגן בעצם הזיגומה.
מספר השתלים: בדרך כלל מוחדרים 2-4 שתלים זיגומטיים, לעיתים בשילוב עם שתלים רגילים בחלק הקדמי של הלסת.
שיקום מיידי: במקרים רבים ניתן להתקין תותבת קבועה זמנית מיד לאחר ההשתלה, מה שמאפשר למטופל לצאת מהניתוח עם שיניים פונקציונליות.
יתרונות השתלות זיגומטיות:
ייתור הצורך בהשתלות עצם: מתאים למטופלים עם ספיגת עצם מתקדמת בלסת העליונה.
קיצור זמן הטיפול: נמנעים מתקופת ההחלמה הארוכה הנדרשת לאחר השתלת עצם.
שיעורי הצלחה גבוהים: למרות המורכבות, שיעורי ההצלחה של השתלות זיגומטיות גבוהים (מעל 95%).
מתאים למטופלים שנחשבו בעבר לא מתאימים להשתלות: מספק פתרון למטופלים שבעבר הסתמכו על תותבות נשלפות בלבד.
אתגרים ושיקולים:
מורכבות הניתוח: דורש מיומנות ייחודית וניסיון רב של המנתח.
סיכון לסיבוכים: כולל פגיעה בסינוס, זיהומים, או פגיעה בעצבים.
עלות גבוהה יותר: בשל המורכבות והציוד הייחודי הנדרש.
זמינות מוגבלת: טיפול זה מוצע רק במרכזים מתמחים ועל ידי רופאים בעלי הכשרה ייעודית.
השתלות בזאליות (תת-לסתיות): ניצול העצם הקורטיקלית
השתלות בזאליות (Basal implants) או תת-לסתיות הן שיטה נוספת המנצלת אזורי עצם עמוקים יותר שנוטים פחות להיספג. שתלים אלו מעוגנים בעצם הקורטיקלית (החיצונית) של הלסת, שהיא צפופה וחזקה יותר.
מאפיינים עיקריים של השתלות בזאליות:
עיצוב השתל: השתלים הבזאליים בעלי עיצוב ייחודי המותאם להחדרה לאזורים עמוקים של העצם, עם חלק אנכי וחלק אופקי (דמוי "T") שנועד ליצור עיגון בעצם הקורטיקלית.
טכניקת החדרה ייחודית: השתלים מוחדרים דרך חתך מינימלי ללא הרמת מתלה נרחב של החניכיים.
עומס מיידי: בדרך כלל ניתן להתקין שיניים קבועות על השתלים הבזאליים תוך 3-7 ימים מההשתלה.
יתרונות השתלות בזאליות:
מתאים למצבים של עצם דקה: מנצל אזורי עצם חזקים שנותרים גם לאחר ספיגה.
טראומה מינימלית: פחות חתכים ופחות הרמת רקמה, מה שמוביל לפחות נפיחות וכאבים.
שיקום מהיר: המטופל משיג שיקום פונקציונלי בזמן קצר משמעותית בהשוואה להשתלות רגילות עם השתלת עצם.
פחות סיבוכים זיהומיים: בשל החדירה המינימלית לרקמות.
אתגרים ושיקולים:
מורכבות טכנית: דורשת מיומנות וניסיון של הרופא המשתיל.
זמינות מוגבלת: פחות נפוצה בהשוואה לשיטות קונבנציונליות.
עלויות גבוהות: בשל הטכנולוגיה המתקדמת והצורך במומחיות ייחודית.
שתלים קצרים ודקים: מקסום היכולת עם עצם מינימלית
שתלים קצרים (באורך 4-8 מ"מ) ושתלים דקים (בקוטר 3 מ"מ או פחות) מאפשרים לנצל את העצם הקיימת גם כאשר היא מוגבלת בגובה או ברוחב.
מאפיינים עיקריים של שתלים קצרים ודקים:
חומרים וטיפולי שטח מתקדמים: פיתוחים טכנולוגיים בחומרים ובטיפולי שטח תומכים ביציבות השתל למרות גודלו המצומצם.
עיצוב הברגה: הברגות עמוקות יותר ועיצוב מותאם ליצירת שטח פנים גדול יותר ליחידת נפח.
שיטות החדרה מדויקות: שימוש במדריכים כירורגיים ממוחשבים להשגת מיקום אופטימלי.
יתרונות שתלים קצרים ודקים:
הימנעות מהשתלות עצם: יכולים להיות מוחדרים באזורים עם עצם מוגבלת.
הליך פחות פולשני: פחות טראומה לרקמות, זמן החלמה מהיר יותר.
סיכון מופחת לפגיעה במבנים אנטומיים: שתלים קצרים מקטינים את הסיכון לפגיעה בעצב הלסת התחתון או בסינוס המקסילרי.
עלות נמוכה יותר: בהשוואה לשילוב של השתלת עצם ושתלים רגילים.
אתגרים ושיקולים:
פחות שטח פנים: שתלים קצרים מציעים פחות שטח מגע עם העצם, מה שעלול להפחית את היציבות.
מגבלות מכניות: עלולים להיות פחות עמידים לכוחות הלעיסה לאורך זמן.
מיקום נכון קריטי: דיוק מרבי נדרש בהחדרת השתלים כדי להבטיח הצלחה.
שתלי All-on-4: מקסימום שיקום עם מינימום שתלים
שיטת ה-All-on-4 (או All-on-X באופן כללי) מאפשרת שיקום לסת שלמה על גבי מספר מצומצם של שתלים (בדרך כלל 4-6), תוך הימנעות מהשתלות עצם בחלק ניכר מהמקרים.
מאפיינים עיקריים של שיטת All-on-4:
מיקום אסטרטגי: שני שתלים קדמיים ישרים ושני שתלים אחוריים מוטים בזווית (עד 45°) כדי למקסם את המגע עם העצם הקיימת ולהימנע ממבנים אנטומיים רגישים.
גישור על פני עצם חלשה: הטיית השתלים האחוריים מאפשרת "לעקוף" אזורים עם עצם לא מספקת.
שיקום מיידי: מרבית המטופלים יכולים לקבל תותבת קבועה זמנית ביום ההשתלה או למחרת.
יתרונות שיטת All-on-4:
הימנעות מהשתלות עצם: מתאים למרבית המטופלים עם ספיגת עצם מתקדמת.
קיצור זמן הטיפול: מאפשר מעבר מיידי מחוסר שיניים לשיניים קבועות.
חלוקת עומס יעילה: העמדת השתלים בזוויות שונות מאפשרת חלוקת עומס אופטימלית.
חיסכון כלכלי: פחות שתלים ופחות הליכים כירורגיים מובילים לעלות נמוכה יותר בהשוואה לשיקום מלא קונבנציונלי.
אתגרים ושיקולים:
התאמה אישית: לא כל המטופלים מתאימים לשיטה זו, נדרשת הערכה יסודית מוקדמת.
מיומנות כירורגית: דורש מיומנות גבוהה של הרופא המשתיל, במיוחד לגבי מיקום והטיית השתלים האחוריים.
תחזוקה שוטפת: נדרשת הקפדה על היגיינת פה קפדנית ובדיקות מעקב תקופתיות.
השתלות פטרגואידיות: ניצול אזורי עצם חלופיים
השתלות פטרגואידיות (Pterygoid implants) מנצלות את עצם הפטרגואיד, אזור עצם חזק בחלק האחורי-עליון של חלל הפה, כנקודת עיגון לשתלים.
מאפיינים עיקריים של השתלות פטרגואידיות:
אורך ומבנה השתל: שתלים ארוכים יחסית (15-20 מ"מ) שמוחדרים בזווית דרך הלסת העליונה האחורית אל תוך עצם הפטרגואיד.
שילוב עם השתלות אחרות: בדרך כלל משולבות עם שתלים רגילים או עם שתלים זיגומטיים כחלק משיקום מלא של הלסת העליונה.
יתרונות השתלות פטרגואידיות:
פתרון לחוסר עצם אחורי: מספק אפשרות לעגן שתל באזור האחורי של הלסת העליונה, שבדרך כלל סובל מחוסר עצם משמעותי.
הימנעות מהרמת סינוס: מאפשר שיקום האזור האחורי מבלי להזדקק להרמת סינוס נרחבת.
יציבות טובה: עצם הפטרגואיד מספקת עיגון יציב וחזק לשתל.
אתגרים ושיקולים:
מורכבות טכנית גבוהה: דורש מיומנות רבה וניסיון של המנתח בשל הקרבה למבנים אנטומיים רגישים.
סיכונים אנטומיים: קרבה לכלי דם וסיכון לדימום משמעותי אם לא מבוצע נכון.
גישה מוגבלת: קשה לגשת לאזור זה בזמן הניתוח ובמהלך תחזוקה שגרתית.
השתלת שיניים ללא השתלת עצם בחניכיים
שיטות אלו מייצגות את חזית ההתקדמות בתחום השתלות השיניים, ומספקות פתרונות למטופלים עם חוסר עצם משמעותי שבעבר לא היו מועמדים מתאימים להשתלות קונבנציונליות. היתרון המשמעותי של שיטות אלו הוא היכולת להימנע מהליכי השתלות עצם ארוכים, כואבים ויקרים, תוך קיצור זמן הטיפול הכולל.
עם זאת, חשוב לציין כי שיטות אלו דורשות מומחיות מיוחדת ואינן מתאימות לכל מטופל. ההחלטה על השיטה המתאימה ביותר צריכה להתקבל לאחר אבחון והערכה מקיפים על ידי רופא מומחה, תוך התחשבות במצב האנטומי הספציפי של המטופל, בהיסטוריה הרפואית שלו, ובציפיות לגבי התוצאה הסופית.
התקדמות מתמדת בטכנולוגיות דיגיטליות, חומרים, ועיצוב שתלים צפויה להמשיך ולשפר את התוצאות של שיטות אלו ולהרחיב את מעגל המטופלים שיוכלו ליהנות מיתרונותיהן
אם יש לכם שאלות נוספות על השתלת עצם בחניכיים או על השתלת שיניים בכלל