שתלים בפה הם לא המצאה חדשה למרות שספציפית השתלת שיניים היא שיטה חדשנית שמאפשרת למיליוני אנשים בכל העולם שאיבדו את שיניהם להחזיר את הפה לתפקוד מלא. דווקא לאור החדשנות הגדולה בתחום מצורפות חמש עובדות פיקנטיות מההיסטוריה על תחום השתלת השיניים:
הפיניקים שישבו באזור לבנון לפני כשלושת אלפים שנה היו מחלוצי תחום רפואת השיניים. הם נהגו לגלף שיניים מלאכותיות משנהב ולתפור אותן לשיניים תומכות באמצעות חוטי זהב.כיום רופאי השיניים משתמשים בחומרים איכותיים הרבה יותר משנהב, דוגמת הזירקוניה. הזירקוניה היא חומר יסוד המשמש בין היתר לבניית שיניים מלאכותיות עמידות וחזקות בעלות מראה טבעי וברק של פנינה.
ממצאים אריכאולוגיים רבים מבססים את העובדה כי האדם עוסק בהשתלות שיניים מזה אלפי שנים. ארכיאולוגים גילו כי כבר לפני כ 4,000 שנה בסין העתיקה נהגו לנעוץ חתיכות במבוק בעצם הלסת במקום השיניים החסרות – אאוץ’.
כיום, רוב תהליכי השתלות שיניים לא מלווים בכאבים כלל וזאת הודות לכלי עבודה מתקדמים, טכניקות חדשניות ושימוש בהדמיות מחשב למיקום מדויק של כל שתל.
השתלת שיניים בצפון אמריקה – בהונדורס התגלתה לסת תחתונה של אישה משבט המאיה, משנת 600 שנה לפני הספירה, עם שיניים מלאכותיות שנוצרו מצדפים. הדבר המדהים הוא שהשתלים נקלטו היטב והובילו לצמיחה מחודשת של העצם סביב השתלים. עובדה המאששת את ההשערה כי שתלים בפה הם לא רק היו אסתטיים אלא גם פונקציונאליים.
כיום, טכניקות מתקדמות של השתלות שיניים בשיטת העמסה מיידית או all on 4, מאפשרות לחזור לשגרה כבר למחרת הטיפול ומבטיחות תוצאה אסתטית ברמה הגבוהה ביותר.
בשנת 1965 הפרופסור ברנמרק השבדי, השתיל באוניברסיטת גוטנברג שבשבדיה את שתל הטיטניום הראשון בלסת אדם. זאת לאחר מחקר שנערך שנים בו נתגלה כי לטיטניום סגולות ייחודיות הגורמות לעצם הלסת להיצמד אליו ולהפוך את השתל לחזק יותר והומוגני עם הגוף.
כיום עדיין משתמשים בשתלים העשויים טיטניום אך השתלים התפתחו בצורות שונות על מנת להעניק פתרון לבעיות שונות. כמו לדוגמה השתל הזיגומטי המאפשר להשתיל שיניים גם במצבים קיצוניים של חוסר עצם על ידי חיבור השתל ישירות לעצם הזיגומה בלחי.
לפני כשלוש שנים נמצאה שן בצרפת, אשר עשויה להפוך לסנסציה היסטורית. מדענים מאמינים כי השן הזו היא ההוכחה העתיקה ביותר להשתלת שיניים. מדובר בשן ברזל שנמצאה בפיה של אישה בת 20 שחיה לפני קרוב ל 3,000 שנה. באותם ימים, בשלהי תקופת הברזל, בני האדם האמינו כי המעמד שלהם נקבע בהתאם למראה שלהם בחייהם או במותם.
כיום, אמנם הטכנולוגיה והחומרים המשמשים להשתלת שיניים מתקדמים בהרבה, אך מפתיע לגלות כי חשיבות האסתטיקה על מעמדו ותחושת הביטחון של האדם לא השתנו במשך אלפי שנים.
בימי הביניים, השתלות שיניים היו רחוקות מהטכנולוגיות המתקדמות של ימינו והתבססו על שיטות שהיו לעיתים מסוכנות, כואבות ולעיתים אף קטלניות. עם זאת, בני התקופה ניסו למצוא דרכים לשחזר שיניים חסרות, מתוך צורך אסתטי ופונקציונלי. הנה סקירה על האופן שבו בוצעו השתלות שיניים בתקופה זו:
השתלות שיניים מחומרים אורגניים – אחת השיטות הנפוצות ביותר הייתה השתלת שיניים מאנשים אחרים – לרוב עניים או אסירים שנאלצו למכור את שיניהם. השן הושתלה בלסתו של האדם שקיבל את ההשתלה, אך מאחר והמערכת החיסונית של הגוף דוחה רקמות זרות, השתלה כזו לרוב לא הצליחה לאורך זמן. במקרים מסוימים, היא אף הובילה לזיהומים חמורים ולתמותה.
שימוש בשיני בעלי חיים – בני אדם שנזקקו להשתלה פנו לעיתים לשימוש בשיני בעלי חיים (למשל, שיני כלבים או בקר), בניסיון לשחזר שיניים חסרות. עם זאת, השיניים לא התאימו מבחינה ביולוגית, ובנוסף לסיכוי הגבוה לדחייה, הן גרמו לזיהומים חמורים.
קיבוע שיניים רופפות או חסרות באמצעות חוטי זהב – במקום השתלה ממשית, לעיתים רופאי שיניים השתמשו בחוטי זהב או כסף כדי לקבע שיניים רופפות או שיניים שהיו בתהליך של נפילה. שיטה זו הייתה יעילה במידת מה עבור אנשים שאיבדו שן אחת או שתיים, אך לא נתנה פתרון ארוך טווח.
השתלות פרימיטיביות מחומרים מלאכותיים – ישנן עדויות לכך שבני התקופה השתמשו בעץ, שנהב או עצמות חיות כדי לנסות ליצור שיניים תותבות גסות. חומרים אלו היו שבירים, לא סטריליים, ולעיתים גרמו לזיהומים קשים בלסת.
שימוש בשיני מתים – במקרים מסוימים, אנשים ניסו להשתיל שיניים מגופות שנלקחו ממתים. אמנם הדבר היה טוב יותר מבחינה מבנית מאשר שיניים של בעלי חיים, אך הוביל להפצת מחלות ולדחיית השן ע"י הגוף.
אם חיפשת מקום קצת יותר מודרני ומתקדם לבצע השתלות שיניים. אנחנו בדיוק מה שחיפשתם
