fbpx

החלפת שתלים בשיניים: מדריך מקיף לחידוש השתלות שיניים

החלפת שתלים בשיניים: מדריך מקיף לחידוש השתלות שיניים

זמן קריאה: 7 דקות

החלפת שתלים בשיניים היא טיפול לא טריוויאלי שמתפתח כל הזמן בעקבות העובדה שטיפולי השתלות השיניים הפכו שכיחים כל כך בשני העשורים האחרונים.

בעשורים האחרונים, תחום השתלות השיניים עבר מהפכה טכנולוגית מרשימה. ממצב בו אובדן שיניים היה בלתי הפיך, הגענו לעידן בו השתלים הדנטליים מציעים פתרון משקם מושלם כמעט – הן מבחינה תפקודית והן מבחינה אסתטית. עם זאת, למרות שיעורי ההצלחה הגבוהים (85-95% לאחר 10 שנים), השתלים אינם חסינים מכישלון.

נתונים עדכניים מראים כי כ-5-10% מהשתלים הדנטליים יזדקקו להחלפה במהלך חיי המטופל. חלקם בשנים הראשונות עקב אי-קליטה, וחלקם לאחר שנים רבות עקב בעיות כרוניות. בישראל לבדה, מבוצעים מדי שנה אלפי הליכי חידוש שתלים – מספר שנמצא במגמת עלייה עקב התרחבות השימוש בשתלים בעשורים האחרונים.

אבל, חידוש השתלות שיניים, שכולל כמובן החלפת שתלים בשיניים, הוא הליך שונה מהותית מהשתלה ראשונית, המציב אתגרים ייחודיים הן בפני הרופא והן בפני המטופל. נסקור את הסיבות לכישלון שתלים, נפרט את שלבי תהליך החידוש, ונציג את הפתרונות המתקדמים ביותר הקיימים כיום בתחום – כולל אלו המיועדים למקרים המורכבים ביותר.

החלפת שתלים בשיניים אינה דומה להשתלה ראשונה
החלפת שתלים בשיניים אינה דומה להשתלה ראשונה

מתי נדרשת החלפת שתלים בשיניים? 

כישלון ראשוני של השתל (כישלון מוקדם)

השלב הקריטי ביותר בתהליך ההשתלה הוא האוסאואינטגרציה – התמזגות השתל עם העצם. כאשר תהליך זה נכשל, השתל נשאר רופף ולא יכול לשמש כעוגן לשיקום. מחקרים מראים כי כ-2-4% מהשתלים נכשלים בשלב זה, לרוב בתוך 3-6 חודשים מההשתלה.

 

הסיבות לכישלון מוקדם מגוונות:

  • עומס מוקדם מדי על השתל (העמסה לפני סיום תהליך האוסאואינטגרציה)
  • איכות עצם ירודה או כמות עצם לא מספקת
  • טכניקה כירורגית לא מיטבית
  • חימום יתר של העצם במהלך הקדיחה
  • זיהום מוקדם באתר ההשתלה
  • מצבים רפואיים המשפיעים על ריפוי העצם (כגון סוכרת לא מאוזנת או טיפולי הקרנות באזור הראש והצוואר)

 

דלקת סביב השתל – פרי-אימפלנטיטיס (כישלון מאוחר)

פרי-אימפלנטיטיס הינה הסיבה העיקרית לכישלון מאוחר של שתלים. זוהי דלקת כרונית דומה לדלקת חניכיים (פריודונטיטיס), אך מתרחשת סביב שתלים במקום סביב שיניים טבעיות. הדלקת מתחילה ברקמות הרכות (מוקוסיטיס) ובהעדר טיפול מתקדמת לעצם, גורמת לספיגתה וליצירת "כיסים" עמוקים סביב השתל.

מחקרים עדכניים מראים כי כ-20% מהמטופלים עם שתלים יפתחו פרי-אימפלנטיטיס תוך 5-10 שנים. גורמי הסיכון העיקריים כוללים:

  • היגיינה אוראלית לקויה
  • היסטוריה של מחלת חניכיים
  • עישון
  • סוכרת לא מאוזנת
  • תכנון פרותטי לקוי המקשה על ניקוי
  • העדר רצועת חניכיים קרטינית מסביב לשתל

 

שבר בשתל

למרות שטיטניום הוא חומר חזק ביותר, שתלים עשויים להישבר במקרים מסוימים. שברים עלולים להתרחש ב:

  • גוף השתל עצמו (נדיר מאוד, פחות מ-1% מהמקרים)
  • בורג החיבור בין השתל למבנה (שכיח יותר, כ-3-5% מהמקרים)
  • המבנה עצמו (תלוי בחומר ממנו עשוי המבנה)

הסיבות העיקריות לשברים:

  • ברוקסיזם (חריקת שיניים) לא מטופל
  • עומס אוקלוזלי מופרז על שתל בודד
  • תכנון ביומכני לקוי של השיקום
  • שתל דק מדי ביחס לעומס
  • פגם בייצור השתל (נדיר מאוד)

 

נסיגת חניכיים ובעיות אסתטיות

בעיות אסתטיות מהוות סיבה משמעותית לחידוש שתלים, במיוחד באזורים קדמיים. הבעיות הנפוצות ביותר:

  • חשיפת צוואר השתל בעקבות נסיגת חניכיים
  • אובדן פטמית חניכיים (פפילות) בין שתלים סמוכים
  • אי-התאמה בין צבע החניכיים סביב השתל לחניכיים הטבעיות
  • מיקום לא מיטבי של השתל מבחינה אסתטית

מחקרים אחרונים מראים כי כ-7-9% מההחלפות מתבצעות מסיבות אסתטיות בלבד, במיוחד באזור הקדמי של הפה.

 

ספיגה עצמית של העצם

גם ללא דלקת, העצם סביב השתל עשויה להיספג לאורך זמן. תופעה זו מכונה "ריבאונד מודלינג" והיא קשורה להעדר הלחץ הפיזיולוגי שמפעיל שורש טבעי על העצם הסובבת. הספיגה בשנה הראשונה יכולה להגיע ל-0.5-1.5 מ"מ, ואחר כך כ-0.1 מ"מ לשנה. בטווח הארוך, ספיגה זו עלולה לסכן את יציבות השתל.

החלפת שתלים בשיניים – שלב אחרי שלב

חידוש שתלים דנטליים הוא תהליך מורכב הכולל שבעה שלבים מרכזיים:

אבחון מקיף ותכנון פרטני

תהליך חידוש שתלים מתחיל באבחון מדויק של הסיבה לכישלון השתל המקורי. זהו שלב קריטי, שכן הבנת הגורמים לכישלון מאפשרת מניעת הישנותם.

אבחון CT לפני החלפת שתלים בשיניים
אבחון CT לפני החלפת שתלים בשיניים

 

הבדיקות המומלצות כוללות:

  • צילום CBCT תלת-ממדי להערכת כמות ואיכות העצם הנותרת
  • בדיקה קלינית מקיפה של הרקמות הרכות והקשות
  • בדיקה אוקלוזלית (מנשך) לזיהוי עומסים חריגים
  • בדיקת היגיינה אוראלית והרגלי המטופל
  • בדיקת הרקע הרפואי המלא

כבר בשלב זה מתבצע תיאום ציפיות מקיף עם המטופל לגבי משך הטיפול, הסיכויים, הסיכונים והעלויות. לעתים קרובות, הטיפול יהיה יקר ומורכב יותר מההשתלה המקורית.

 

הסרת השתל הכושל

הוצאת שתל דורשת מיומנות גבוהה ושימוש בטכניקה עדינה כדי לשמר מקסימום עצם. הפרוצדורה מתבצעת בהרדמה מקומית, ובמקרים מורכבים – בטשטוש או הרדמה כללית.

ההוצאה נעשית בכמה טכניקות אפשריות:

  • שימוש במפתחות נגדיים מיוחדים  (Counter-torque devices)
  • שימוש בכלי אולטרסוניק לשבירת האוסאואינטגרציה
  • במקרים מורכבים – הוצאה בטכניקת טרפינציה (קידוח סביב השתל)

חשוב לציין שאופן ההוצאה משפיע משמעותית על כמות העצם שתישמר, ובהתאם – על הסיכוי להצלחת השתל החדש.

 

ניקוי וטיפול באזור

לאחר הוצאת השתל, מתבצע ניקוי יסודי של האתר:

  • הסרת כל הרקמה הגרנולומטית
  • קירטאז' (גירוד) של דפנות החלל
  • שטיפה אנטיספטית (כגון כלורהקסידין)
  • במקרים של זיהום פעיל – מתן אנטיביוטיקה סיסטמית

חשוב במיוחד להסיר את הרובד החיידקי המצוי על פני שטח העצם החשופה, שכן חיידקים אלו עלולים לסכן את השתל החדש.

 

שיקום עצם (אוגמנטציה)

ברוב המקרים של כישלון שתל, קיים חוסר בעצם שדורש טיפול. אפשרויות השיקום כוללות:

שימוש בעצם עצמית (אוטוגנית):

  • מהאזור הסמוך (לרוב מאזור הראמוס או הסימפיזיס בלסת)
  • במקרים קיצוניים – מאזורים מרוחקים יותר (אגן, טיביה)
  • יתרון: פוטנציאל ריפוי מעולה, שילוב מהיר ופחות תגובות דחייה
  • חיסרון: כמות מוגבלת, מצריך אתר תורם נוסף

חומרי השתלה אלוגנים (ממקור אנושי):

  • עצם אנושית מעובדת
  • זמינות גבוהה ללא צורך באתר תורם נוסף

חומרים קסנוגניים (ממקור חי לא-אנושי):

  • לרוב ממקור בקר או חזירי
  • עוברים עיבוד מקיף להסרת המרכיבים האורגניים
  • יציבים לאורך זמן וסופגים פחות

חומרים סינתטיים:

  • הידרוקסיאפטיט, טריקלצים פוספט ועוד
  • יתרון: זמינות גבוהה, ללא סיכון להעברת מחלות
  • חיסרון: יכולת הרגנרציה נמוכה יותר

תהליך בניית עצם דורש לרוב תקופת המתנה של 4-9 חודשים לפני השתלת השתל החדש.

תכנון החלפת השתלים נעשה בהדמיית תלת מימד ממוחשבת
תכנון החלפת השתלים נעשה בהדמיית תלת מימד ממוחשבת

השתלת שתל חדש

לאחר שיקום העצם, מתבצעת השתלת השתל החדש. במקרים נדירים, כאשר האתר בריא לחלוטין וכמות העצם מספקת, ניתן לבצע "השתלה מיידית" – הוצאת השתל הישן והחדרת חדש באותו ביקור.

בבחירת השתל החדש יש להתחשב בגורמים הבאים:

  • סוג השתל – כיום מקובל להשתמש בשתלים בעלי מרקם משטח מחוספס ומיקרו-חירוץ המשפר את האוסאואינטגרציה
  • קוטר השתל – בדרך כלל רחב יותר מהשתל המקורי כדי להבטיח יציבות
  • אורך השתל – תלוי בכמות העצם הזמינה
  • מיקום וזווית – לעתים שונים מהשתל המקורי כדי להימנע מאזורים בעייתיים

תקופת המתנה (אוסאואינטגרציה)

לאחר השתלת השתל החדש, מתחיל תהליך האוסאואינטגרציה. במקרים של חידוש שתלים, נדרשת לרוב תקופת המתנה ארוכה יותר – בין 3 ל-6 חודשים.

גורמים המשפיעים על משך ההמתנה:

  • איכות העצם (צפיפות)
  • כמות העצם שנבנתה והאם יש שימוש בחומרי השתלה
  • מצבו הבריאותי של המטופל
  • סוג השתל (מרקם המשטח)
  • מידת היציבות הראשונית שהושגה

במהלך תקופה זו חשוב לבצע מעקב קפדני, הימנעות מעומס על אזור השתל, והקפדה על היגיינה אוראלית מיטבית.

שיקום הפה על גבי שתלים

השלב האחרון בתהליך הוא שיקום הפה על גבי השתלים – הרכבת מבנה וכתר או גשר על השתל. בחידוש שתלים, שלב זה דורש תשומת לב מיוחדת:

  • תכנון ביומכני קפדני – להימנעות מעומסים מופרזים
  • תכנון אסתטי מוקפד – במיוחד באזורים קדמיים
  • בחירת חומרים מתאימים – לעתים מומלץ שימוש בחומרים גמישים יותר (כגון זירקוניה היברידית)
  • גישה לניקוי – עיצוב המאפשר תחזוקה היגיינית נוחה

למה החלפת שתלים בשיניים מורכבת יותר מהשתלה ראשונית?

חידוש שתלים מציב מספר אתגרים ייחודיים שאינם קיימים בהשתלה ראשונית:

איכות וכמות עצם ירודה

הגורם המשמעותי ביותר המקשה על חידוש שתלים הוא אובדן העצם. הוצאת שתל תמיד כרוכה באובדן עצם נוסף, וכאשר הסיבה לכישלון הייתה פרי-אימפלנטיטיס, כמות העצם שנותרה קטנה משמעותית.

סטטיסטיקה מראה כי כ-50-80% מהמקרים של חידוש שתלים דורשים הליכי בניית עצם משמעותיים. אובדן העצם מגביל את האפשרויות לגבי מיקום, גודל וסוג השתל החדש.

שינויים אנטומיים ורקמתיים

לאחר כישלון שתל, המבנה האנטומי של האזור משתנה:

  • רקמות צלקתיות שמקשות על חדירת כלי דם חדשים
  • מרקם רקמות רך פחות אלסטי ופחות עשיר בכלי דם
  • שינויים בקונטור הרכס האלבאולרי
  • לעיתים קרובות אובדן של חניכיים קרטיניות סביב אזור השתל

מורכבות כירורגית ופרותטית

החלפת שתלים בשיניים דורשת מיומנות כירורגית גבוהה יותר:

  • טכניקות הוצאת שתל עם מינימום נזק לעצם
  • ביצוע הליכי בניית עצם מורכבים
  • התמודדות עם אנטומיה שונה מהטבעית
  • התמודדות עם רקמות מצולקות

מבחינה אסתטית, השיקום לאחר חידוש שתל מציב אתגרים אסתטיים ייחודיים, במיוחד באזורים קדמיים.

שיקום על גבי שתלים דורשת מעבדת שיניים מתקדמת

שיקום על גבי שתלים דורשת מעבדת שיניים מתקדמת כדי לקבל תוצאות אסתטיות

היבטים פסיכולוגיים

כישלון שתל יוצר לעתים קרובות חוויה טראומטית למטופל, הן בהיבט הכלכלי והן בהיבט הרגשי. מטופלים אלו לעתים קרובות חוששים מכישלון נוסף, מה שמקשה על ניהול ציפיות ועל שיתוף הפעולה.

סיכויי הצלחה נמוכים יותר

למרות ההתקדמות הטכנולוגית, סיכויי ההצלחה של שתלים חוזרים נמוכים בכ-10-15% לעומת שתלים ראשוניים:

  • שתלים ראשוניים: 95-98% הצלחה אחרי 5 שנים
  • שתלים חוזרים: 80-85% הצלחה אחרי 5 שנים

פתרונות מתקדמים של החלפת שתלים בשיניים במקרים מורכבים

בשנים האחרונות, התפתחו פתרונות מתקדמים המאפשרים חידוש שתלים גם במקרים מורכבים במיוחד:

שתלים זיגומטיים

פתרון פורץ דרך למקרים של אובדן עצם קיצוני בלסת העליונה, שבעבר היו נחשבים לבלתי פתירים:

  • עיקרון הפעולה: שתלים ארוכים במיוחד (35-55 מ"מ) המעוגנים בעצם הזיגומטית (עצם הלחי) במקום בעצם הלסת
  • יתרונות: פתרון ללא צורך בבניית עצם, אפשרות לשיקום מיידי, מתאים למטופלים שאינם מתאימים לתהליכים ממושכים
  • חסרונות: מורכבות כירורגית, זמינות מוגבלת, עלות גבוהה
  • שיעורי הצלחה: מחקרים מראים הצלחה של 95% לאחר 10 שנים במרכזים מתמחים

השתלים הזיגומטיים יכולים להיות משולבים עם שתלים קונבנציונליים באזורים בהם עדיין קיימת עצם מספקת, או כפתרון יחיד במקרים קיצוניים.

שתלים בזווית (All-on-4 / All-on-6)

שיטה המאפשרת שיקום קבוע של לסת שלמה על מספר מצומצם של שתלים, תוך עקיפת אזורים בעייתיים:

  • עיקרון הפעולה: שתלים קדמיים ישרים ושתלים אחוריים בזווית של עד 45 מעלות
  • יתרונות: הימנעות מאזורים בעייתיים (כגון הסינוס), אפשרות לשיקום מיידי, מינימום שתלים
  • התאמה: מתאימה במיוחד למקרים של אובדן עצם באזורים האחוריים של הלסת העליונה והתחתונה
  • שיעורי הצלחה: מעל 95% לאחר 5 שנים במטופלים מתאימים

מיני-שתלים וטכניקות מתקדמות

במקרים בהם הרוחב של העצם מוגבל, ניתן להשתמש במיני-שתלים או בטכניקות מיוחדות:

  • מיני-שתלים (קוטר 3 מ"מ או פחות): מתאימים ללסתות צרות מאוד
  • דחיסת עצם (Bone Condensing): טכניקה לעיבוי עצם רכה במקום קדיחה
  • הרחבת רכס (Ridge Expansion): פתיחה הדרגתית של רכס צר
  • שתלים צרים (Narrow Implants): שתלים בקוטר 3-3.5 מ"מ בעלי חוזק מכני גבוה

שתלים עוקפי אנטומיה

טכניקות ייחודיות לעקיפת מבנים אנטומיים מגבילים:

  • שתלים פטריגואידיים: עיגון בעצם הפטריגואיד בחלק האחורי של הלסת העליונה (מאחורי הסינוס)
  • שתלים נזאליים: עיגון בעצמות האף, מאפשר שיקום קדמי ללא בניית עצם
  • שתלים טרנס-סינוסליים: חודרים דרך הסינוס תוך שמירה על הממברנה

הגישה המודרנית של החלפת שתלים בשיניים

חידוש שתלים אינו משימה פשוטה, אך הפתרונות המתקדמים הקיימים כיום מאפשרים שיקום מוצלח גם במקרים מורכבים.

לכן, אם חיפשת השתלת שיניים בצפון או החלפת שתלים בשיניים עם הפתרונות המתקדמים ביותר, כדאי שנדבר

 

שיקום הפה
לחיוג מהיר למרפאה