החלפת שתלים בשיניים היא טיפול לא טריוויאלי שמתפתח כל הזמן בעקבות העובדה שטיפולי השתלות השיניים הפכו שכיחים כל כך בשני העשורים האחרונים.
בעשורים האחרונים, תחום השתלות השיניים עבר מהפכה טכנולוגית מרשימה. ממצב בו אובדן שיניים היה בלתי הפיך, הגענו לעידן בו השתלים הדנטליים מציעים פתרון משקם מושלם כמעט – הן מבחינה תפקודית והן מבחינה אסתטית. עם זאת, למרות שיעורי ההצלחה הגבוהים (85-95% לאחר 10 שנים), השתלים אינם חסינים מכישלון.
נתונים עדכניים מראים כי כ-5-10% מהשתלים הדנטליים יזדקקו להחלפה במהלך חיי המטופל. חלקם בשנים הראשונות עקב אי-קליטה, וחלקם לאחר שנים רבות עקב בעיות כרוניות. בישראל לבדה, מבוצעים מדי שנה אלפי הליכי חידוש שתלים – מספר שנמצא במגמת עלייה עקב התרחבות השימוש בשתלים בעשורים האחרונים.
אבל, חידוש השתלות שיניים, שכולל כמובן החלפת שתלים בשיניים, הוא הליך שונה מהותית מהשתלה ראשונית, המציב אתגרים ייחודיים הן בפני הרופא והן בפני המטופל. נסקור את הסיבות לכישלון שתלים, נפרט את שלבי תהליך החידוש, ונציג את הפתרונות המתקדמים ביותר הקיימים כיום בתחום – כולל אלו המיועדים למקרים המורכבים ביותר.
כישלון ראשוני של השתל (כישלון מוקדם)
השלב הקריטי ביותר בתהליך ההשתלה הוא האוסאואינטגרציה – התמזגות השתל עם העצם. כאשר תהליך זה נכשל, השתל נשאר רופף ולא יכול לשמש כעוגן לשיקום. מחקרים מראים כי כ-2-4% מהשתלים נכשלים בשלב זה, לרוב בתוך 3-6 חודשים מההשתלה.
הסיבות לכישלון מוקדם מגוונות:
דלקת סביב השתל – פרי-אימפלנטיטיס (כישלון מאוחר)
פרי-אימפלנטיטיס הינה הסיבה העיקרית לכישלון מאוחר של שתלים. זוהי דלקת כרונית דומה לדלקת חניכיים (פריודונטיטיס), אך מתרחשת סביב שתלים במקום סביב שיניים טבעיות. הדלקת מתחילה ברקמות הרכות (מוקוסיטיס) ובהעדר טיפול מתקדמת לעצם, גורמת לספיגתה וליצירת "כיסים" עמוקים סביב השתל.
מחקרים עדכניים מראים כי כ-20% מהמטופלים עם שתלים יפתחו פרי-אימפלנטיטיס תוך 5-10 שנים. גורמי הסיכון העיקריים כוללים:
שבר בשתל
למרות שטיטניום הוא חומר חזק ביותר, שתלים עשויים להישבר במקרים מסוימים. שברים עלולים להתרחש ב:
הסיבות העיקריות לשברים:
נסיגת חניכיים ובעיות אסתטיות
בעיות אסתטיות מהוות סיבה משמעותית לחידוש שתלים, במיוחד באזורים קדמיים. הבעיות הנפוצות ביותר:
מחקרים אחרונים מראים כי כ-7-9% מההחלפות מתבצעות מסיבות אסתטיות בלבד, במיוחד באזור הקדמי של הפה.
ספיגה עצמית של העצם
גם ללא דלקת, העצם סביב השתל עשויה להיספג לאורך זמן. תופעה זו מכונה "ריבאונד מודלינג" והיא קשורה להעדר הלחץ הפיזיולוגי שמפעיל שורש טבעי על העצם הסובבת. הספיגה בשנה הראשונה יכולה להגיע ל-0.5-1.5 מ"מ, ואחר כך כ-0.1 מ"מ לשנה. בטווח הארוך, ספיגה זו עלולה לסכן את יציבות השתל.
חידוש שתלים דנטליים הוא תהליך מורכב הכולל שבעה שלבים מרכזיים:
אבחון מקיף ותכנון פרטני
תהליך חידוש שתלים מתחיל באבחון מדויק של הסיבה לכישלון השתל המקורי. זהו שלב קריטי, שכן הבנת הגורמים לכישלון מאפשרת מניעת הישנותם.
הבדיקות המומלצות כוללות:
כבר בשלב זה מתבצע תיאום ציפיות מקיף עם המטופל לגבי משך הטיפול, הסיכויים, הסיכונים והעלויות. לעתים קרובות, הטיפול יהיה יקר ומורכב יותר מההשתלה המקורית.
הסרת השתל הכושל
הוצאת שתל דורשת מיומנות גבוהה ושימוש בטכניקה עדינה כדי לשמר מקסימום עצם. הפרוצדורה מתבצעת בהרדמה מקומית, ובמקרים מורכבים – בטשטוש או הרדמה כללית.
ההוצאה נעשית בכמה טכניקות אפשריות:
חשוב לציין שאופן ההוצאה משפיע משמעותית על כמות העצם שתישמר, ובהתאם – על הסיכוי להצלחת השתל החדש.
ניקוי וטיפול באזור
לאחר הוצאת השתל, מתבצע ניקוי יסודי של האתר:
חשוב במיוחד להסיר את הרובד החיידקי המצוי על פני שטח העצם החשופה, שכן חיידקים אלו עלולים לסכן את השתל החדש.
שיקום עצם (אוגמנטציה)
ברוב המקרים של כישלון שתל, קיים חוסר בעצם שדורש טיפול. אפשרויות השיקום כוללות:
שימוש בעצם עצמית (אוטוגנית):
חומרי השתלה אלוגנים (ממקור אנושי):
חומרים קסנוגניים (ממקור חי לא-אנושי):
חומרים סינתטיים:
תהליך בניית עצם דורש לרוב תקופת המתנה של 4-9 חודשים לפני השתלת השתל החדש.
לאחר שיקום העצם, מתבצעת השתלת השתל החדש. במקרים נדירים, כאשר האתר בריא לחלוטין וכמות העצם מספקת, ניתן לבצע "השתלה מיידית" – הוצאת השתל הישן והחדרת חדש באותו ביקור.
בבחירת השתל החדש יש להתחשב בגורמים הבאים:
תקופת המתנה (אוסאואינטגרציה)
לאחר השתלת השתל החדש, מתחיל תהליך האוסאואינטגרציה. במקרים של חידוש שתלים, נדרשת לרוב תקופת המתנה ארוכה יותר – בין 3 ל-6 חודשים.
גורמים המשפיעים על משך ההמתנה:
במהלך תקופה זו חשוב לבצע מעקב קפדני, הימנעות מעומס על אזור השתל, והקפדה על היגיינה אוראלית מיטבית.
השלב האחרון בתהליך הוא שיקום הפה על גבי השתלים – הרכבת מבנה וכתר או גשר על השתל. בחידוש שתלים, שלב זה דורש תשומת לב מיוחדת:
חידוש שתלים מציב מספר אתגרים ייחודיים שאינם קיימים בהשתלה ראשונית:
איכות וכמות עצם ירודה
הגורם המשמעותי ביותר המקשה על חידוש שתלים הוא אובדן העצם. הוצאת שתל תמיד כרוכה באובדן עצם נוסף, וכאשר הסיבה לכישלון הייתה פרי-אימפלנטיטיס, כמות העצם שנותרה קטנה משמעותית.
סטטיסטיקה מראה כי כ-50-80% מהמקרים של חידוש שתלים דורשים הליכי בניית עצם משמעותיים. אובדן העצם מגביל את האפשרויות לגבי מיקום, גודל וסוג השתל החדש.
שינויים אנטומיים ורקמתיים
לאחר כישלון שתל, המבנה האנטומי של האזור משתנה:
מורכבות כירורגית ופרותטית
החלפת שתלים בשיניים דורשת מיומנות כירורגית גבוהה יותר:
מבחינה אסתטית, השיקום לאחר חידוש שתל מציב אתגרים אסתטיים ייחודיים, במיוחד באזורים קדמיים.
שיקום על גבי שתלים דורשת מעבדת שיניים מתקדמת כדי לקבל תוצאות אסתטיות
היבטים פסיכולוגיים
כישלון שתל יוצר לעתים קרובות חוויה טראומטית למטופל, הן בהיבט הכלכלי והן בהיבט הרגשי. מטופלים אלו לעתים קרובות חוששים מכישלון נוסף, מה שמקשה על ניהול ציפיות ועל שיתוף הפעולה.
סיכויי הצלחה נמוכים יותר
למרות ההתקדמות הטכנולוגית, סיכויי ההצלחה של שתלים חוזרים נמוכים בכ-10-15% לעומת שתלים ראשוניים:
בשנים האחרונות, התפתחו פתרונות מתקדמים המאפשרים חידוש שתלים גם במקרים מורכבים במיוחד:
פתרון פורץ דרך למקרים של אובדן עצם קיצוני בלסת העליונה, שבעבר היו נחשבים לבלתי פתירים:
השתלים הזיגומטיים יכולים להיות משולבים עם שתלים קונבנציונליים באזורים בהם עדיין קיימת עצם מספקת, או כפתרון יחיד במקרים קיצוניים.
שתלים בזווית (All-on-4 / All-on-6)
שיטה המאפשרת שיקום קבוע של לסת שלמה על מספר מצומצם של שתלים, תוך עקיפת אזורים בעייתיים:
מיני-שתלים וטכניקות מתקדמות
במקרים בהם הרוחב של העצם מוגבל, ניתן להשתמש במיני-שתלים או בטכניקות מיוחדות:
שתלים עוקפי אנטומיה
טכניקות ייחודיות לעקיפת מבנים אנטומיים מגבילים:
הגישה המודרנית של החלפת שתלים בשיניים
חידוש שתלים אינו משימה פשוטה, אך הפתרונות המתקדמים הקיימים כיום מאפשרים שיקום מוצלח גם במקרים מורכבים.
לכן, אם חיפשת השתלת שיניים בצפון או החלפת שתלים בשיניים עם הפתרונות המתקדמים ביותר, כדאי שנדבר
