כמו בכל ניתוח פה מורכב, קיימים סיכונים כגון דימום, זיהום, אי־נוחות זמנית או סיבוך נדיר באזור הסינוס והלחי.
תכנון דיגיטלי, מיומנות כירורגית ומעקב צמוד מפחיתים משמעותית את הסיכוי לסיבוכים ואת חומרתם אם הם מופיעים.
חשוב שהמטופל יכיר את הסימנים המחייבים פנייה מיידית למרפאה, במיוחד בימים הראשונים לאחר הניתוח.
לוח זמנים להחלמה, הנחיות תזונה, תרופות וחזרה לשגרה לאחר שתלים זיגומטיים.
ניווט דיגיטלי וסדים כירורגיים מסייעים למקם את השתלים הזיגומטריים בדיוק גבוה בעצם הלחי.
התכנון הממוחשב מנתח את עובי העצם, הזוויות והקרבה למבנים רגישים לפני שנכנסים לניתוח.
כך מתקבלת תוצאה צפויה יותר, עם פחות הפתעות תוך־ניתוחיות ועם התאמה טובה יותר לשיקום הסופי.
לעתים קרובות משלבים שתלים זיגומטריים עם שתלים רגילים באזורים שבהם עדיין קיימת עצם מספקת.
השילוב מאפשר חלוקת עומסים טובה יותר ותמיכה יציבה לגשר או למסגרת השיקום המלא.
תכנון משולב דורש הבנה של הביומכאניקה בלסת העליונה ובחירה מדויקת של מספר השתלים ומיקומם.
מחקרים וניסיון קליני מצביעים על שיעורי הצלחה גבוהים כאשר הטיפול מבוצע לפי פרוטוקול מוקפד.
יציבות לאורך שנים תלויה גם בתחזוקה: ניקוי מקצועי, מעקב רנטגני והיגיינה ביתית קבועה.
מטופלים רבים מדווחים על שיפור משמעותי בלעיסה, בדיבור ובאיכות החיים גם שנים לאחר השיקום.
התהליך מתחיל באבחון מדויק ותכנון מיקום השתלים על גבי הדמיית CT. לאחר מכן מבוצע הניתוח בסביבה סטרילית ותחת הרדמה מתאימה.
במהלך הניתוח ממוקמים השתלים בעצם הזיגומה בזווית ובאורך שנקבעו מראש, תוך שמירה על מבנים אנטומיים סמוכים.
בסיום ניתן לעבור לשיקום זמני או קבוע לפי יציבות ראשונית ולפי תוכנית הטיפול האישית.
זירקוניה, חרסינה ומתכות יקרות – מה ההבדלים ואיך בוחרים חומר שיקום אמין.
החומר נבחר לפי מיקום השן, כוחות הלעיסה, דרישות אסתטיקה ורגישויות אפשריות של המטופל.
בחירה נכונה מפחיתה שברים, שחיקה מול השיניים הנגדיות וצורך בהחלפות מוקדמות.
התאמת תוכנית שיקום למטופלים שחורקים שיניים: חיזוק, סדים והגנה על העבודה השיקומית.
ללא הגנה מתאימה, כוחות חריקה עלולים לשבור כתרים או להעמיס יתר על שתלים ועל מפרק הלסת.
לכן חלק בלתי נפרד מהשיקום הוא סד לילה ומעקב אחר סימני שחיקה גם לאחר סיום הטיפול.
שתלים זיגומטריים הם שתלים ארוכים המעוגנים בעצם הלחי (עצם הזיגומה), ולא רק בעצם הלסת העליונה הדקה.
הם מיועדים בעיקר למטופלים עם מחסור חמור בעצם בלסת העליונה, כאשר שתלים רגילים אינם יציבים דיים ללא תוספות עצם נרחבות.
הגישה מאפשרת שיקום קבוע גם במקרים שנחשבו בעבר מורכבים במיוחד או בלתי אפשריים ללא השתלות עצם מרובות.
ההתאמה נקבעת לאחר בדיקה קלינית וצילום CT תלת־ממדי של הלסת והלחי. לא כל מטופל עם חוסר שיניים זקוק לפתרון זיגומטרי.
מועמדים שכיחים הם מטופלים עם ספיגת עצם מתקדמת, כשלי השתלות קודמות, או כאלה המבקשים להימנע מהשתלות עצם ממושכות.
גם מצב בריאות כללי, עישון ותרופות משפיעים על ההחלטה ועל תכנון הניתוח והשיקום.